כמו כל בוקר אני- גי’ן מתעורר והולך לבית ספר. אימי תמיד אומרת:” צריך ללמוד זה מכיוון שהלימודים עוזרים לפתח את המוח”. אבל אני לא אוהב ללכת לבית הספר כי תמיד ישנם ילדים בריונים שמציקים לי. לדוגמה, רובין הוא תלמיד שתמיד מציק לכולם.
אבל אני מקשיב בקולי אימי והולך לבית הספר. כמו בכול בוקר, אני לובש קפוצ’ון ושם את הכובע על ראשי כדי לא להראות את פניי. כאשר הגעתי לבית הספר ניסיתי להיכנס מהדלת האחורית אבל אז כצפוי רובין וחבריו התקרבו אלי ורובין אמר.: “מה נשמע גי’ן הלוזר”? באותו זמן חבריו של רובין התחילו להרביץ לי, ניסיתי לברוח והתחלתי לרוץ…רובין רץ אחריי ואמר: ”חזור הנה ג’ין”. ואני המשכתי לרוץ במהירות, קפצתי מעל גדרות ולפתע הגעתי לדרך ללא מוצא. רובין נעצר לידי ורצה לתת לי אגרוף אך לא הצליח מכיוון שבדיוק באותו הזמן חברה של אימי עברה במקום וצעקה על רובין וחבריו. הם ברחו וחברה של אימי שאלה אותי: ”אתה בסדר ג’ין”? ואמרתי: ”כן תודה, אני אמשיך מכאן לבית הספר”.
המשכתי בדרכי ולפתע ראיתי כלב רחוב, אספתי אותו ולקחתי אותו לביתי קראתי לו “בנג’י ” ומאז הוא חבר שלי ומגן על מפני רובין וחבריו ולכן איני פוחד מהם יותר.
