בית הכלבים
פעם היתה ילדה שקראו לה ניצן. ניצן ממש אוהבת כלבים והיה לה בית בובות של כלבים.
יום אחד היא ראתה פתאום קשת עם אזני כלב.היא שמה אותה ופתאום הביא נהיתה פיצקית ועמדה בתוך הית הבובות שלה ויכלה לדבר עם הכלבים. כלב אחד שקוראים לו עוגוני אמר: “ניצן, בא לך לאפות איתי?”
בלי להסס היא אמרה: ” ברור, אני אשמח”
“אז בואי נלך!” אמר עוגוני.
הם אפו עוגה כלבית וטעמו אותה והיה להם טעים, ממש טעים. ניצן נפרדה מעוגוניוהיא ראתה מעלית עם אזני כלב. נכנסה למעלית והגיעה לחדר רחצה. שם היא פגשה כלבת-ים שקוראים לה נצנץ והיא מדענית. נצנץ שאלה אותה:
“את רוצה להכין איתי שיקוי קסמים?”
“ברור שאני רוצה!” אמרה ניצן.
הן הכינו שיקוי שהפך את כל חדר הרחצה ירוק.
ניצן נפרדה מנצנץ. היא נגעה באזני הכלב שלה ויצאה מבית הבובות.
אמא שאלה: “ניצן, היכן את?”
ניצן שתקה. היא לא יכלה לספר, זה סוד.
