ביקור בעיר הקודש ירושלים
בחופשת חנוכה רוני וניב, שני חברים טובים, החליטו לצאת לטיול בירושלים ולראות את הכותל המערבי, שריד בית המקדש, שהמורה סיפר להם עליו בכיתה כאשר למדו על נס חנוכה וגבורת המכבים.
קמו החברים מוקדם בבוקר התלבשו אכלו ארוחת בוקר כל אחד בביתו וקבעו להיפגש בתחנת האוטובוס ושם לעלות על האוטובוס שייקח אותם לירושלים.
כשהגיעו לירושלים טיילו ברחובות העיר, נהנו ממראותיה היפים של העיר הקדושה, הרחובות הצרים, בתי האבן הישנים והעתיקים, נהנו מהליכה על החומות עברו בין חנויות נהנו מריחות המאפים שהתפשטו באוויר מהמאפיות.
רוני פנה לניב ואמר ” כמה כיף לטייל בירושלים. מרגישים אוירה של קדושה שאין בעיר שלנו אני נהנה מכל רגע ולא רוצה לעזוב אותה”.
“אכן הקדושה נמצאת בכל פינה בעיר הזו כי אלוקים בחר בה כעיר שיוקם בה הבית שלו, בית המקדש” ענה לו ניב.
“בא נלך לראות את הכותל, היכן שהיה פעם בית המקדש” אמר רוני.
צעדו רוני וניב לתחנת האוטובוס ונסעו לכיוון הכותל המערבי.
וכשהגיעו לכותל התרגשו מאוד למראה קיר האבנים העתיק. הם נזכרו במה שלמדו בשיעורים שזה אחד מהקירות שנותרו מבית המקדש שנחרב. מהרו הם להתקרב לקיר ולגעת בו ולתת לו נשיקה.
רוני פנה לניב ואמר “וואו כמה מרגש להיות פה, תבין שאנחנו ברגע זה זוכים לגעת בחלק מהמבנה הקדוש ביותר שהיה ליהודים בעבר”.
ניב ענה לרוני “אולי נעצום עיניים ונדמיין את מה שסיפר לנו המורה, נדמיין את בית המקדש כשהכוהנים מקריבים את הקורבנות כדי לכפר על העוונות , את הלויים עומדים על המדרגות ומנגנים את “שיר המעלות” וכך נוכל להרגיש את הקדושה שהייתה בזמן שבית המקדש היה קיים”.
וכך עשו ניב ורוני כל כך נהנו להפליג בדמיונות עד שלא שמו לב לזמן שעבר…
לפתע שמעו את החזן קורא שהגיע הזמן להדלקת נרות חנוכה.
“אוי כבר מאוחר הגיע הזמן לחזור הביתה” אמר ניב.
ענה לו רוני “נצפה בהדלקת נרות החנוכה בכותל ונחזור הביתה”
החברים התקרבו למתחם ההדלקה, הקשיבו לברכות וענו “אמן”. מיד לאחר סיום ההדלקה הצטרפו לשירת ההמונים ששרו את שירי החנוכה.
“הלוואי שבפעם הבאה שנגיע לבקר בירושלים כבר יהיה לנו בית מקדש ונוכל לראות באמת את עבודת הכוהנים ולשמוע את שירת הלויים” ייחל רוני.
“אמן ואמן הלוואי שזה יקרה בקרוב” ענה לו ניב “גם נוכל לראות את הכהן הגדול מדליק את המנורה”.
עזבו רוני וניב את הכותל וחזרו לביתם.
