סיפור
מאת דוד אליהו הנדלר
פעם אחת ילד אחד, משה, התעורר בבהלה ואז הסתכל בחלון. ואז הוא רואה בחלון משאית עם פועלים, שמורידה 10 ארגזים. ואז המשאית הלכה והגיעה עוד משאית. ואז הילד התלבט האם להעיר את אבא שלו, כי זה מאוד הבהיל אותו.
פתאום אבא של משה התארגן מהר בבית, והלך לתפילת ערבית בבית כנסת. אבא הסתכל בדרך לבית כנסת על הארגזים, וראה שהפועלים עושים מעבר דירה. כנראה 2 המשאיות באו לשתי דירות שמכניסות עכשיו ארגזים וציוד.
משה חזר לישון, כי הוא ראה מהחלון שאבא שלו רגוע. הלילה חלף, השמש זרחה. משה התעורר בחמש בבקר, ושטף כלים שעה. ועל זה הוא שחק במחשב חצי שעה. ואז התארגן מהר והלך לבית ספר.
בבית ספר יש למשה הרבה חברים. הם משחקים יחד ולומדים כל היום. היום משה שכח להביא נעלי ספורט, חבל. המורה אמרה למשה לשבת ולכתוב סיפור על המשפחה.
משה חזר מבית הספר עם חמישה חברים שבאו אליו הביתה, כי היה לו יומולדת. הם אכלו יחד ארוחת צהרים- קציצות ופסטה. אחרי האוכל נחו קצת, וקראו ספרים. ואז הם הלכו לגינת דפנה, שם הם חגגו את היומולדת. היו שירים ברקע, והם שיחקו את משחק השוקולד, תופסת ואפיקאבו. ובסוף אכלו עוגה ובירכו את משה.
משה נפרד מכל החברים, ושוב הגיע ערב. משה הלך לישון במיטה החמודה שלו, ושוב פעם התעורר בבהלה והסתכל בחלון, הוא חשב ששמע משאית וארגזים, אבל לא היה כלום. ומשה חזר לישון יפה.
