בוב
פעם, , חי ילד יפה בשם בוב. לבוב היה שיער זהוב שנצנץ באור השמש ועיניים כחולות כמו האוקיינוס עצמו. הוא אהב לחקור את מעמקי הים ולגלות יצורים חדשים שחיו שם.
סקרן כתמיד, בוב ניגש לשיפי בזהירות. הוא רצה לדעת מה היא עושה. בדיוק כשבוב התקרב, שדון סקרן בשם רובו הופיע מאחורי סלע אלמוגים. לרובו היו אוזניים מחודדות ועיניים ירוקות בוהקות שנצצו מהתרגשות.
יום אחד, בזמן שבוב שחה ליד שונית אלמוגים, הוא הבחין בדמות מוזרה שאורבת בין הצללים. זו הייתה מכשפה רעה בשם שיפי, הידועה בלחשים המרושעים ובתכסיסים השובבים שלה. לשיפי היה שיער ארוך וסבוך ואף עקום שתאם את חיוכה המרושע.
“בוב, תיזהר! זאת שיפי, המכשפה הרעה., הזהיר רובו.
אבל בוב היה נחוש לגלות עוד על תוכניותיו של שיפי. הוא שחה קרוב יותר, כשרובו עוקב אחריו מקרוב. בדיוק כשהגיעו לשיפי, תוכי אמיץ בשם סטיב צנח מהשמיים. לססטיב היו נוצות מלאות חיים של אדום, כחול וירוק, והוא היה ידוע באומץ הלב והאינטליגנציה שלו.
“בוב, רובו, מה אתם עושים כאן? שיפי מסוכן! אנחנו חייבים להתרחק,” צעק סטיב.
עם זאת, לבוב הייתה תוכנית. הוא ידע שאם הם יעבדו יחד, הם יוכלו להערים על שיפי ולשים קץ לדרכיה המרושעות. בוב שיתף את רובו וסטיב בתוכניתו, וכולם הסכימו להתקדם בזהירות.
כשהם התקרבו לשיפי בוב השתמש בקסמו כדי להסיח את דעתה בזמן שרובו וסטיב חיפשו את ספר הלחשים החבוי שלה. הם ידעו שאם יצליחו למצוא אותו, יוכלו להפוך את כל הלחשים הרעים
לאחר חיפוש ארוך, רובו וסטיב מצאו את ספר הלחשים מוסתר מתחת לערימת צדפים. הם תפסו אותו במהירות ושחו משם, בדיוק כששיפי הבין מה קורה. הוא פלט צווחה זועמת ורדף אחריהם.
בוב, רובו וסטיב שחו מהר ככל שיכלו, בניסיון להגיע למקום מבטחים. לבסוף הם הצליחו לחזור לשונית האלמוגים, שם ידעו ששיפי לא יוכל לפגוע בהם. עם ספר הלחשים שהיה ברשותם, הם הצליחו להפוך את כל הלחשים של שיפי ולהשיב את השלום לים.
מאותו יום ואילך, בוב, רובו וסטיב הפכו לגיבורי הים. הם המשיכו לחקור את המעמקים, אבל עכשיו הם עשו זאת בידיעה שהם הפכו את הים למקום בטוח יותר עבור כל יצוריו.
וכך, הילד היפה בוב, שד הסקרן רובו והתוכי האמיץ סטיב חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה,
