הדבר הכי מעצבן בשנה הוא לקנות בגדים לשנה הקרובה.
רוצים לדעת למה?
אווו רגע ,רגע, רגע .
אני חן, יש לי שיער בלונדיני ארוך עיינים חומות אבל בואו נחזור לעניינים
ואני אענה על השאלה .
חולצה כחולה ? אולי ירוקה ? אולי בכלל שחורה? וחצאית ורודה או סגולה?
ולמה חצאית ? אולי טייץ כתום ? או בכלל מכנס ג’ינס עם טלאים של חתול
או איזה קשת בענן?
אולי אוברול מכנס? או בעצם אולי כזה של חצאית?
אבל למה לא שמלה ?תפתור את כל הבעיה!
ומה עם נעליים ? או אולי סנדלים? גם עליהם צריך לחשוב …. אולי כפכפים?
וחוץ מזה גם תיק צריך ורוד עם נקודות או אחד פשוט חלק?
כל כך הרבה דברים חסרים לי בארון ואין לי כוח להתחיל לחשוב על קניות.
עברנו כמעט בכל הקניון ובגדים לי לא מצאנו.
רק לאחים שלי : אלחנן ,יוגב ,שרה ואמונה .
רק לי, חן, לא מצאו בגדי חן ובגדי יופי וגם תיקים. לא בלתי אפשרי ,רק לילדה אחת בגדים לא מוצאים!!!
זה בכלל לא הוגן!
חוץ מזה ,לי נמאס לחפש בא לי לחזור הביתה. אבל אמא אמרה: “צריך למצוא בגדים ,עד שלא נמצא לא נחזור הביתה. “
“זה בכלל לא הוגן!” רטנתי בכעס כשיצאנו מחנות “ממלכת היופי ” .
” אוף! בחיים לא נמצא בגדים” אמרתי כשנכנסנו לחנות “שושבינה”.
“אוף, אוף, אוף . “אמרתי שוב ושוב .
“בואי תיראי את המדף הזה יש פה דברים יפים” אמרה אמא.
“בסדר” אמרתי ובתוך תוכי חשבתי העיקר שזה יגמר…..
במדף הזה באמת היו דברים יפים. מצאתי שם דברים רבים.
אבל, אף אחד מהם לא באמת היה טוב עליי.. בגלל זה ממש התאכזבתי.
בחנות היו גם תיקים יפים. לא ידעתי במה לבחור. זאת הייתה החלטה קשה מידי בשבילי. עשיתי אן דן דינו
ויצא לי תיק חמוד עם לבבות סגולים והיו בו שלושה תאים ושני כיסים
קטנים.
ועל אחד מהם הייתה תלויה בובת חד קרן, עם שלושה לבבות וחדי קרן עם נצנצים.
גם נעלים מצאתי הם סוג של סנדלים יפות כאלה, וגם נעלי בובה מצאתי. הם יוכלו להתאים לי במיוחד לשבת.
בסוף ויתרתי ונגררתי אחרי אמא חנות אחר חנות עד שהגענו לחנות שבה מצאנו בגדים יפים וטובים. “סוף כל סוף” חשבתי כשמדדתי את אחת החולצות עם החתול. “איזה מזל שזה נגמר” חשבתי בנסיעה חזור הביתה. אבל איזה כיף שמחר כול הילדים יתרשמו מהבגדים החדשים והיפים שלי, חשבתי בליבי. בעודי חושבת על בגדי היפים והחדשים, אמא לפתע אמרה “איזה מזל שסיימנו את זה”. אמא לא אוהבת ללכת לקניות.. היא חושבת שזה בזבוז זמן מיותר. “נקווה שאני לא מאחרת לשיעור היוגה שלי כי אז ענת תצרח “למה שוב איחרת ?תעשי עוד שבעה סיבובים מסביב למגרש” . אמרה אמא.
” ואוו זה לא נשמע כיף” אמרתי בשקט “זה באמת לא כזה כיף” אמרה אמא.
“כן לגמרי למה אז את לא פורשת מחוג היוגה ? ” שאלתי את אמא. “אנחנו לא חייבות לדבר על
זה” סיימה אמא את שיחתנו. “אוקי את לא חייבת להגיד אם את לא רוצה לדבר על זה אל תדברי” אמרתי אני.
אחרי כמה דקות הבנו שיש בעיה…. לאלחנן שכחנו לקנות זוג מכנסים . מה נעשה? הקניון כל כך רחוק. טוב אין ברירה. כנראה שמחר נצטרך שוב ללכת לקניון.
למחרת אני ואמא נסענו לקניון. נכנסו לחנות הבגדים ובחרנו לאלחנן זוג מכנסיים. בחרנו לו את המכנסיים הכי יפים בחנות, וכך הצלחנו להציל את השנה הקרובה של אלחנן אחי הקטן.
הסוף!!!
