ארץ הממתקים

לילה אחד היה לשרה חלום מוזר שבו היא רכבה על חד קרן שהוביל אותה למקום מאוד מוזר.

שרה: “היי חד קרן שמי שרה, מה שמך?”

חדי: “שמי חדי.”

שרה: “היי חדי, אכפת לך לומר לי לאן אנחנו הולכים?”

חדי: “אנחנו הולכים לארץ הממתקים!”

שרה: “מה זה ארץ הממתקים?”

חדי: “ברצינות! את לא יודעת מה זה ארץ הממתקים!”

שרה: “אהההה…. אני אמורה לדעת?”

חדי: “טוב לא, אבל את לא יכולה להבין מהמילה “ארץ הממתקים” עצמה?”

שרה: “טוב אני מניחה שכן.”

חדי: “טוב תחזיקי חזק, אנחנו יורדים במגלשת קשת בענן!”

שרה: “וואו זה היה מפחיד!”

חדי: “כן אבל הסתכלי לשם, הגענו!”

שרה: “וואו המקום הזה מדהים! מותר לאכול קצת?”

חדי: “מה לדוגמה?”

שרה: “סוכריה על מקל, שוקולד וכל הממתקים האחרים שיש פה?”

חדי: “אולי את יכולה לאכול קצת, אבל תשאירי קצת אחרת המקום הזה כבר לא יהיה “ארץ הממתקים.” 

“היי רוצה שנלך לבקר את החבר שלי ארנב? נאכל אצלו, כנראה הוא לקח ממתקים בבוקר.”

שרה: “ברור!”

חדי: “טוב אז רק צריך לקפוץ על הענן הזה. זה קצת מסובך אז נעשה את זה ביחד, טוב?”

שרה: “בסדר.”

חדי: “יאללה. שלוש ארבע …. קפצי! יופי עכשיו תפני ימינה. את רואה את הדלת המוזרה הזאת?”

שרה: “כן.”

חדי: “זה אומר שהגענו. טוק טוק טוק, יש שם מישהו?

ארנב: “מי זה?”

חדי: “זה אני, חדי.”

ארנב: “חדי! מזמן לא התראנו, איזה כיף שבאת! וגם הבאת איתך אורחת. שלום לך, שמי ארנב מה שמך?”

שרה: “שמי שרה, נעים מאוד.”

ארנב: “היי שרה, טוב להכיר גם אותך. האם תרצו שוקולד או ממתקים אחרים?”

שרה: “כן בבקשה, גם קצת לפני שהגענו הנה הסתכלנו קצת על הממתקים נכון חדי?”

חדי: “נכון.”

ארנב: “יאללה מה אתם אומרים חדי, שרה שנאכל?”

שרה:”כן! וואו ארנב יש לך טעם מובחר.”

ארנב: “תודה, את יודעת האמת היא שהסוד הוא לקחת את הממתקים בול בשעה אחת עשרה בבוקר, נכון חדי?”

חדי: “נכון. בואו נלך אל העננים, תמיד יש שם הרפתקאות, מה את אומרת?”

שרה: “בוא נלך!”

ארנב: “אוקיי את זוכרת איך הגעת לפה?”

שרה: “כן.”

ארנב: “אז גם משם את חוזרת סבבה?”

שרה:”אין בעיה.”

ארנב: “יאללה חדי אתה תקפוץ ראשון, שרה את שנייה ואני אחרון. חדי אתה מוכן? קדימה תקפוץ. מוכנה שרה?”

שרה: “כן.”

ארנב: “אם את לא מצליחה חדי תופס אותך נכון חדי?”

חדי: “כן.”

ארנב: “ו…קפצי! יפה מאוד, רק רגע אני גם קופץ.”

שרה: “היי גם אתם  שומעים את הקול הזה? רגע אחד… זה נשמע כמו אמא שלי. הצילו! מישהו מושך אותי! איפה אני? למה הכל חשוך פה? חדי, ארנב? איפה אתם?”

אמא של שרה: “שרה? שרה!”

שרה: “אמא? הכל היה רק חלום!”

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »