היו היה לפני כמה שנים ילד שקראו לו אריק ולאמא שלו קראו רחל והם גרו ליד היער.
אריק היה עושה בכל יום בשעות אחר הצהריים המוקדמות, כמה סיבובי ריצה ליד הבית שלו.
יום אחד באמצע הריצה שלו הוא שמע רשרוש קטן מהיער והוא רצה לבדוק מה זה הרעש של הרשרוש ששמע.
הוא ידע שאמא שלו לא מסכימה להיכנס ממש למעמקי היער, אריק לא הקשיב לאמו ובכל זאת נכנס אל תוך היער הגדול.
ביער היו המון מאוד עצי ברוש גבוהים והייתה גם אדמה בוצית, היו המון חיות כמו ציפורים, סנאים, עורבים איילים, ארנבים ופרפרים.
היו גם המון אבנים קטנות וחלוקי נחל ליד נחל המים הקטן שזרם שם.
אריק הלך אחרי הרשרוש ששמע ופתאום הוא שם לב שמישהו רץ אחריו אריק נבהל כי הוא לא ידע מי זה רץ אחריו.
הוא התחיל לרוץ מהר מאוד עד שהוא התעייף והיה חייב לעצור למנוחה אחרי כל הריצה הזאת.
הוא התיישב על אחת האבנים ופתאום הבחין שהאיש שרץ אחריו בא לכיוונו, אריק נבהל אך כשקם ובא לברוח שוב האיש פנה אל אריק ואמר לו
“חכה רגע ילד, למה אתה בורח ממני?”
אריק ענה לו ” נבהלתי, כי לא ידעתי מי רץ אחריי”
שומר היער ענה לו ” קוראים לי שמוליק ואני שומר היער, למה ילד בגילך נכנס ליער כשמחשיך לבד?
ההורים שלך יודעים שאתה פה?”
אריק ענה “לא, התחלתי בריצה הקבועה שלי מסביב לבית, ושמעתי רשרוש ממעמקי היער, אז מסקרנות נכנסתי לבדוק מאיפה הרעש הגיע”
אז שומר היער ענה לו “אני מצטער, לא התכוונתי להבהיל אותך, אני רק רציתי להזהיר אותך כי המקום בו אתה נמצא הוא מסוכן מאוד , יש שם דובים ועוד כמה חיות מסוכנות”
אריק ענה לו “תודה רבה על הדאגה,
אני הלכתי לאיבוד, תוכל בבקשה לכוון אותי לכיוון הבית שלי?
הבית שלי נמצא בכניסה ליער איפה שהעצי ברוש נמצאים”
שומר היער ענה לו “בשמחה, הנה קח את מפת היער שלי, אנחנו נמצאים בנקודה הזאת, ואתה צריך להגיע לנקודה הזאת שבקצה השני של היער, אביא לך גם מצפן שתוכל לדעת מה הכיוון לבית שלך”
אריק ענה, “תודה רבה לך על העזרה שמוליק, אני מעריך מאוד בטח אמא שלי דואגת לי מאד כי כבר מאוחר “
שמוליק שומר היער ענה לו, “בשמחה, פעם הבאה אל תיכנס לבד ליער כשמחשיך, היער בלילה מקום מסוכן”
אריק חזר הביתה בעקבות המפה ששמוליק שומר היער נתן לו, הוא הגיע הביתה בשעה מאוד מאוחרת, מרחוק הבחין בהורים שלו מחוץ לבית מודאגים מאוד.
אמא הבחינה בו מרחוק ורצה אליו,
אריק, דאגנו לך!!! איפה היית כל הזמן הזה??
אריק סיפר לה על כל מה שקרה לו באותו אחר הצהריים, על כל פרט ופרט.
אמו חיבקה אותו ואמרה לו “העיקר שאתה בסדר, לא סתם בקשתי ממך לא להיכנס למעמקי היער, בטח לא כשמחשיך, אני מקווה שלמדת מזה שפעם הבאה לא תיכנס ליער, תזכור תמיד שההורים שלך רוצים רק בטובתך”
לאחר מכן הוא אכל ארוחת ערב צחצח את השיניים שלו הכין לו בגדים למחר והלך לישון.
בס”ד
יום למחרת הוא התארגן לבית הספר הכין לו אוכל ויצא בריצה לבית הספר בשביל לספר לחבריו לכיתה על מה שעבר עליו.
הוא הגיע לכיתה ופגש את חבריו יוחנן, איתי, שמואל, דניאל, ניתאי ויצחק ואמר להם,
“אתם לא יודעים מה קרה לי אתמול אחר הצהריים, כשיצאתי לריצה הקבועה שלי סביב הבית אני שמעתי רעש והלכתי לבדוק מאיפה מגיע הרעש הזה.
פתאום ראיתי מישהו שרודף אחרי, לא הבנתי מי זה שרודף ומה הוא רוצה ממני אז התחלתי לרוץ מהר מאוד עד שהתעייפתי ונחתי על אחת האבנים ביער.
ואז ראיתי שהאיש שרדף אחרי היה שומר היער, אז הוא הרגיע אותי שלא אבהל ממנו, והזהיר אותי שלא אתקרב לאחד המקומות מסוכנים ביער שיש שם דובים וחיות טורפות אז הסברתי לו שהלכתי לאיבוד.
אחר כך הוא הסביר לי שהוא יכול להראות לי את הדרך והביא לי מפה ומצפן כדי שאני לא אתבלבל בדרך לבית”
לאחר סיום הבית ספר חזר אריק לביתו ושם חיכו לו הוריו.
אמא אמרה לו “אריק אני רוצה שנלך ליער כדי להודות לשומר היער, הכנתי לו סלסלה עם מאפים חמים”
אריק שמח מאד מהרעיון של אמו ואמר לה “וואי אמא רעיון נפלא ,הוא ישמח מאד”
אמא ואריק התארגנו.
והלכו ליער, כדי להודות לשומר היער.
הם הגיעו אל היער, וחיפשו את שמוליק שומר היער, לאחר כמה סיבובים מצאו אותו ליד הנחל הקטן.
שמוליק אמר לו
“אריק, אני רואה שהיום הגעת עם אורחת”
ענה לו אריק, “נכון, כי לא רציתי ללכת לאיבוד שוב, ולאמא שלי ולי היה חשוב לבוא ולהודות לך, הכנו לך מאפים חמים”
ענה לו שמוליק, “תודה רבה, לא הייתם צריכים , אני שומר היער וזאת העבודה שלי”
אחר כך גם אמו הודתה לשמוליק.
ואז הם חזרו הביתה בשמחה וטיילו יחד.
