אני וכדורי
בשנת 2015 נולד בעיר באר שבע בבית החולים סורוקה בתאריך ו’ באלול תינוק קטן וחמוד, אשר לימים נקרא “רוי יפרח” בכור להורים רותם ונתנאל.
שלום שמי רוי, היום אני בן שמונה וחצי. מאז שאני תינוק הוריי אמרו לי שאהבתי מאוד כדור, היו לי המון כדורים מכל מיני סוגים וכל מיני צבעים וגדלים.
כשהייתי בן שנה הייתי משחק בחגים עם דוד שלי שהיה שחקן עבר של הפועל באר שבע “עוז יפרח”, הוא היה מאמן אותי ובועט לי בעיטות חזקות והיה לי נורא כיף איתו.
אני זוכר שכל יום שהתעוררתי קודם כל רצתי לכדור בעטתי בכדור לכל עבר: בבית, בגינה, בבריכה ואצל סבא וסבתא. אהבתי מאוד את הכדור אני זוכר כשהייתי קטן היינו יוצאים לטיול שבת בפארק ואף פעם לא שכחתי את הכדור, שיחקתי עם אבי בכדור ובעטתי חזק מאוד. אני זוכר שאבא שלי היה אומר לי “תניף את שמאל” כי בעטתי ברגל שמאל. עם חלוף הזמן גדלתי והרגל התחזקה לי ובעטתי חזק יותר ויותר היינו רצים במגרש ומשחקים עם ילדים נוספים שם בפארק.
אעצור קצת ואספר על האחים שלי המדהימים, האחים שלי הם תאומים הם נולדו בשנת 2018 ההבדל בינינו הוא שלוש שנים, קוראים להם אמה ומנור. אמה גדולה ממנור בדקה אחת בלבד. עם אמה ומנור אני משחק הרבה מאוד כדורגל גם בבית וגם בפארקים שאבא ואמא לוקחים אותנו אני מלמד אותם תרגילים בעיטות חזקות ואנחנו עושים המון דברים יחד, אני מלמד אותם חשבון, להרכיב פאזלים וגם טריוויה בבית בשבתות.
אני אוהב אותם נורא הם מצחיקים אותי רבים איתי אבל ככה זה אחים רבים רבים אבל בסוף אוהבים.
כשגדלתי ועליתי לכיתה א’ הייתי מגיע לבית הספר מוקדם בבוקר עם כדור תופס את המגרש ומשחק עם חבריי ככה היה כל בוקר.
בהפסקות המורה הייתה משחררת אותנו והיינו רצים מהר למגרש לתפוס אותו לפני שהגדולים היו באים ושיחקנו כל ההפסקה.
בצהרון אימי רשמה אותי לחוג כדורגל ושם קיבלתי חליפת כדורגל אדומה כמו הקבוצה שאני אוהב “הפועל באר שבע”.
פעם אחת אבא שלי ואבא של מאור חבר שלי עשו לנו הפתעה ולקחו אותנו למשחק של הפועל באר שבע נגד אוניברסיטטה קראיובה 1948 משחק גומלין של הקונפרס ליג שהתרחש בתאריך 25/08/2022 היה משחק עם הרבה הזדמנויות של שתי הקבוצות. בגול של באר שבע אני זוכר ששאגנו את השם של השחקן ובסוף צעקנו THIS IS TERNER זה הקריאה בסוף הגול. בסוף המשחק הוכרע ב”דו קרב פנדלים” מצחיק כי זה מושג ששמעתי במגרש ממישהו ליד, אני זוכר שהתרגשתי נורא אכלנו ארטיק, חטיף וכמובן נהננו מניצחון גדול של באר שבע.
בסוף שנה של כיתה א’ וכיתה ב’ בחופש הגדול הייתי הולך עם דוד שלי משה ניר שהיה פעם פרשן כדורגל של כל המשחקים של באר שבע וגם כתב ספורט בעיתונים, היום הוא מאמן כדורגל ילדים בכל מיני מקומות והוא לקח אותי אתו ולימד אותי המון על כדורגל את כל החוקים מה זה בעיטת עונשין, פנדל ונבדל. הייתי הולך עם החליפות שאמא וסבתא קנו לי חליפות של מסי ואמבפה. כשהלכתי עם דוד שלי הייתי משחק הרבה כדורגל עם ילדים שלא הכרתי ושמחתי לשחק איתם, הייתי מגיע הביתה נורא מאוחר מתקלח הולך לישון ובבוקר הולך איתו שוב ככה היה כל חופש גדול.
אני נורא אוהב לשחק כדורגל אבל כמובן גם ללמוד אני מבין שקודם כל החובה שלי זה ללמוד ולקבל ציונים גבוהים במבחנים כרגע הכדורגל הוא תחביב ואני נורא מקווה שאני יצליח לפתח אותו הוריי תומכים בי ועומדים אחריי והם אומרים שיעזרו לי בהכל.
