אֲנִי וְאַבָּא בֶּחָלָל
לִפְנֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיְתָה מַעֲלִית בְּגִבְעַת שָׁלֵם. אֲנִי, אֲבִיחַי, וְאַבָּא שֶׁלִּי רָצִינוּ לְהִכָּנֵס לַמַּעֲלִית. הִגָענוּ אֵלֶיהָ דֶּרֶךְ מַדְרֵגוֹת יוֹרְדוֹת מֵהַכְּבִישׁ. בַּמַּעֲלִית הָיָה רַק כַּפְתּוֹר אֶחָד. לָחַצְנוּ עַל הַכַּפְתּוֹר וְהַמַּעֲלִית טָסָה לַיָּרֵחַ. פִּתְאוֹם הַמַּעֲלִית רָעֲדָה וְהִתְחַלְנוּ לְפַחֵד. בַּכְּנִיסָה לַיָּרֵחַ הַמַּעֲלִית הִתְרַסְּקָה. נָפַלְנוּ מֵהַשָּׁמַיִם וְצָעַקְנוּ: ” הַצִּילוּ! הַצִּילוּ!”.
דָּנִי, חָבֵר שֶׁלִּי, רָאָה אֲנָשִׁים נוֹפְלִים מֵהַשָּׁמַיִם וְהֶחֱלִיט לְהִתְקַשֵּׁר לְתַחֲנַת הַכַּבָּאוּת וּלְהוֹדִיעַ עַל הַמִּקְרֶה כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ מַהֵר לָתֵת עֶזְרָה. הַכַּבָּאִית הִגִּיעָה וְשָׂמָה טְרַמְפּוֹלִינָה וְקָפַצְנוּ חָזְרָה לֶחָלָל. נָחַתְנוּ עַל הַיָּרֵחַ, שָׁם דִּבַּרְנוּ עִם הַכּוֹכָבִים. תִּקַּנוּ יַחַד אֲנִי וְאַבָּא אֶת הַמַּעֲלִית וְחָזַרְנוּ יַחַד לְכַדּוּר הָאָרֶץ.
