אנחנו לא נסוגים

זה היה ב-שישי באוקטובר, יום כיפור 1973.הייתה זאת שעת בוקר מוקדמת ,קרני שמש
ראשונות הפציעו מבעד להרי הגולן הגבוהים ,רוח קלה החלה מנשבת מעל רכסי ההרים
,נראה היה שזהו עוד יום שגרתי ושקט כך כולם חשבו…
לפתע, ללא כל התרעה מוקדמת ,מבעד לרכסי הערים נראו טנקים סורים, דוהרים לעבר
שטח ישראל ,כשלצידם חיל רגלים, שהפעילו טילים נגד טנקים ועוד מיני תחמושות שהרעידו
את השמים.
ההפתעה המסוכנת טרם הגיעה למוצב החרמון. אף אחד מחיילי המוצב לא הכין עצמו למה
שהולך לקרות בעוד רגע קט.
מעל שמי המוצב הגיחו שני מסוקי-קרב סורים עמוסים בחיילים.
''מה הרעש הזה?'' שאל אחד החיילים ששמע את טרטור מנוע המסוקים. חברו החייל
שעמד לצידו לא הספיק אפילו לענות וקלט שלפתע, פרצו חיילי הקומנדו הסורי לתוך המוצב
והחלו לכבוש אותו.
ביום המקודש ביותר לעם היהודי אזעקת מלחמה עולה ויורדת נשמעה בכל רחבי ישראל,
והחל גיוס מילואים מכל קצוות המדינה. כבר בתחילת המלחמה נשמעו קולות בקשר: ''יש
הרוגים ופצועים! מוצב חרמון נפל לידי הסורים! ואין סימן לשחרורו!'' דיווח מפקד בשטח,
''המצב חמור!'' דיווח מפקד נוסף. בכל מקום נשמעו פיצוצים עזים וזעקות של פצועים שחיכו
לחילוצם.
המצב בסיני לא היה שונה בהרבה מהמצב בגולן -הכוחות המצריים חדרו לשטח ישראל דרך
תעלת סואץ ,כבשו מוצב אחר מוצב, מעוז אחר מעוז בצידה השני של התעלה והחלו
להתקדם לתוך סיני.

סיפורנו התרחש במערכה בגולן-המערכה לבלימת הסורים.
הכוחות הסורים התקדמו לתוך הגולן עם כוחות שריון גדולים. המערכה בגולן הייתה קשה
ומרה, צה"ל ספג אבדות קשות. מפקד החטיבה דיווח בקשר ''אין לנו סיכוי! הכוחות הסורים
גוברים עלינו! אנחנו חייבים לסגת עכשיו!'', אליו הצטרפו מפקדים אחרים שרצו לסגת, המצב
היה קשה ולא נראה היה שישתפר, החיילים לא ראו כל סיכוי לקרב זה. ממכשיר הקשר בקעו
קולות: ''תישארו חזקים, בינתיים צריך לסגת'',
החיילים כבר התכוננו לנסיגה.
אלא שאז רפול הלא הוא רפאל איתן מפקד עוצבת הגולן צעק: ''אנחנו לא נסוגים! רק עוד
קצת מאמץ! עוד קצת ועוד קצת , להשיב מלחמה והסורים יתייאשו ויחזרו אחורה! אל
תתייאשו!''.
בינתיים החלו להגיע כוחות מילואים ממרכז הארץ, ויחדיו לחמו כוחות המילואים לצד כוחות
הסדיר כנגד הצבא הסורי. אחד המפקדים אמר בקשר: ''אל תשכחו את מה שרפול אמר לנו!
לא להתייאש!".
לפתע נשמע קול פיצוץ עז ''יש! פגעתי בטנק אחד!'' ''גם אני פגעתי!'' ''וגם אני!'', טנקים של
צה''ל החלו משמידים טנקים סורים כשלפני רגע המצב היה הפוך. הטנקים הסורים היו

בס"ד
כברווזים במטווח-ירי. רפול דיווח בקשר: ''כל הכבוד! אם נמשיך כך הסורים באמת יתייאשו
וייסוגו לאחור!''.
הלילה ירד אך הקרבות המשיכו במלוא העוצמה.
בבוקר נשמע במכשיר הקשר: ''יש! החיילים הסורים מתחילים לסגת!'', מילים אלה גרמו
לחיילים להתחזק ורוחם גברה, אחד המפקדים אמר בקשר ''אין ספק שאסור להתייאש גם