אמונה בה’

אני ילד עם דמיון שופע הרבה פעמים אני נכנס לדמיוני ורואה

 דברים שלא שם עכשיו אני יספר לכם סיפור שקרה לי

 

הסיפור התחיל ביום שלישי אחד אחרי הפסקת האוכל המורה

 אמר לכולם לשבת במקום ופתח בדבריו ביום שלישי הבא

יהיה מבחן בנביא אמר כל הכיתה התחילה לדבר אבל המורה

אמר אני יודע אני יודע בקושי למדנו זו הסיבה שנתתי לכם

שבוע ללמוד אז כדאי שתלמדו

אחרי בית הספר חזרתי הביתה מדוכדך נביא היה המקצוע

שהיה הכי קשה לי רציתי ללמוד

אבל אני פשוט לא מבין את זה אבי ראה שעשיתי פרצוף חמוץ

ושאל מה קרה אמרתי יש לנו מבחן בנביא עוד שבוע וממש

קשה לי אבי אמר למה לא אמרת קודם יכולתי לעזור לך מזמן

 כשהייתי קטן הייתי הכי טוב בכיתה שלי בנביא כנראה שכול

הכיתה שלך הייתה גרועה בנביא חשבתי אבל לא אמרתי

אז בוא נלמד חבל על כל רגע היה קשה אבל אבי

 לימד אותי את יסודות הנביא ולא רק שהבנתי אלא גם נהנתי

את כל זמני נתתי בשביל ללמוד בזמני במחשב לא שיחקתי

 אלא  למדתי בארוחה כל הזמן היה ספר לידי אפילו לא

 ירדתי לשחק עם חברי הטובים כדורגל רק למדתי אחר כך

 ביום האחרון הלכתי לאבי ואמרתי תודה שהקדשת מזמנך

ללמד אותי בזכותך אני הולך לקבל מאה אבי חיבק אותי ואמר

 ברור אתה הרי בני בלילה הלכתי לישון בטוח בעצמי אבל

 בבוקר כשהייתי בדרך לבית הספר התחלתי להילחץ מה אם

 לא למדתי את מה שצריך ללמוד מה אם אקבל ציון נמוך

 חשבתי אבל המשכתי ללכת כבר ראיתי את בית ספרי

 במרחק כשהגעתי לכיתה כולם נראו לחוצים ממש היה אפשר

 להרגיש את החשמל באוויר המורה אמר שנתפלל ואז נעשה

 את המבחן כולם התפללו בכוונה וביקשו מה’ שיביא להם

 ישועה במבחן אחרי התפילה עצמתי עיניים וכשפקחתי את עיני

 ראיתי ששוב נכנסתי לדמיוני הקודח היה שם מוח של מישהו

שאלתי אותו של איזה ילד או איש אתה הוא אמר אני המוח שלך אתה המוח שלי? שאלתי כן הוא אמר לי ובאתי הנה בשביל להגיד לך שאם אתה רוצה להצליח אתה צריך להשקיע ולהשתדל ואז פתאום נעלם המוח וראיתי לב שאלתי של איזה ילד או איש אתה הוא ענה שלך שלי? שאלתי כן ורציתי להגיד לך שהכול לטובה ובשביל להצליח צריך להאמין בה’ ואז הופיעה נשמתי ואמרה וזה אומר להאמין בה’ וגם להשתדל ומאז הבנתי שבשביל להצליח צריך להאמין בה’ ולהשתדל

 

                         הסוף מקווה שנהנתם

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »