בס”ד
שם: הלל מרטינס
כיתה: ב’2
בי”ס: חמ”ד תורני נריה
היה ילד מפוחד שכל דבר היה מפחיד אותו.
לילה אחד הוא קם והחדר היה חשוך והוא צרח ואמר “אמא יש לי חושך בחדר!”
אמא רצה לחדר של יוסי ואמרה “מה קרה יוסי?”
“יש לי חושך בחדר”
אמא אמרה “מיזה קראת לי?! רק בגלל החושך?”
הוא אמר “כן”
אמא אמרה “אני אשים לך מנורת לילה. לך לישון, מחר יום חדש.. שיהיה לך כוח”.
הגיע הבוקר ואז יוסי קם וקרא לאמא “אמא”
אמא באה לחדר ואמרה “מה קרה יוסי?”
“אני מרגיש קצת ביישן”
ואמא אמרה “למה אתה מרגיש ככה?”
“כי כשקראתי לך אתמול התביישתי”
“למה התביישת חמוד שלי?”
“כי חשבתי שתגיד לי לך לישון יוסי, מחר יום חדש. די כבר יוסי”
אמא אמרה “אני לא יעשה את זה לעולם” ואז יוסי אמר “באמת אמא?”
“כן יוסי”.
יוסי הרגיש שמח שהוא שיתף את אמא. הוא ניגש לאמא וחיבק אותה.
-הסוף-
