פעם לפני שנים רבות, בכפר קטן, גרה ילדה בשם רוני.
היא הייתה עניה וההורים שלה גנבו דברים כדי שיהיה להם כסף ומזון.
לא הרחק משם בטירה גדולה חיו מלך ומלכה, ולהם 9 ילדים.
יום אחד גילו המלך והמלכה שההורים של רוני גנבים וכלאו אותם.
רוני שהייתה כבר בת 8 הייתה חייבת להציל את ההורים שלה, אבל לא ידעה איך.
היא ידעה שיש שומרים ודרקון בכניסה לטירה.
“איך אני אעשה זאת?” חשבה לעצמה.
עברה שנה וההורים עדיין לא חזרו.
רוני התחילה לבכות.
בינתיים בארמון התנהגו כרגיל.
יום אחד, הילדים בטירה שמעו קול בכי.
הם הסתובבו לאחור וראו את רוני הגנבת הקטנה.
רוני ברחה.
באמצע הריצה נזכרה רוני ביואב החבר הקוסם שלה.
רוני רצה ליואב, הם הלכו לארמון לשחרר את ההורים של רוני.
הם ניסו 5 פעמים ולא הצליחו ואז רוני נזכרה שאמא שלה אמרה לה שאם מנסים הרבה בסוף מצליחים.
כשהדרקון ישן, היא רצה עם יואב ושניהם הרגו את המשרתים ונכנסו לארמון.
בארמון ראו חלונות מזהב ועוד הרבה דברים יפים.
המלך רץ למקום, אך 9 ילדיו עצרו אותו כיוון שחששו לחייו.
המלך שהיה עקשן הבין שרוני מחפשת את הוריה ולא היה מוכן לשחרר אותם.
רוני ויואב ראו את המתרחש והתחננו למלך שישחרר אותם לחופשי.
הוא לא הסכים והעיר את הדרקון משנתו.
הדרקון הזדקף, עיניו היו אדומות כאש, שיניו ירוקות וגופו כגודל בניין.
רוני ויואב פחדו.
רוני נזכרה בכוחות הקסם של יואב שהחל לבקשתה לזרוק כדורי אש על המלך והדרקון.
אבל המלך היה גבוה, אז הם לא הצליחו.
רוני ניסתה, אך לא ידעה מה לעשות.
ואז שוב נזכרה בדבריה של אמה: “אם מנסים הרבה מצליחים”.
רוני רצה אל הדרקון, קפצה עליו ויואב כמוה.
כשהיו על העין של הדרקון, יואב זרק עליו כדור אש והמלך נפל מהדרקון.
הדרקון הטלטל, נפל ומת.
המלך קרא לכל השומרים והתחיל לתקוף אותם.
אבל הוא שכח מכדורי האש של יואב.
יואב הצליח להרוג את כל השומרים והמלך הצליח לברוח.
למלך לא נשארו עוד שומרים ולרוני ויואב נשאר רק לקחת את המפתח לכלא של הוריה.
רוני לא ידעה איך לעשות את זה.
ואז התחילה להגיד למלך “ניצחנו, תביא לנו את המפתח”.
אבל המלך לא הסכים.
לרוני התחילו לרדת דמעות, אבל יואב עזר ואמר לה: “אנחנו נצליח”.
לרוני זה עזר והיא התחילה לרוץ לכיוון המלך.
פתאום נזכרה שפעם אחת אבא שלה גנב אצל המלך ואז הוא אמר לה שהוא גילה איפה המלך מחביא את המפתח.
הוא מחביא את המפתח בתוך הכיס שלו.
רוני המשיכה לרוץ, לקחה את המפתח מהכיס ורצה לכיוון בית הכלא.
אבל פתאום ראתה עוד שומרים.
ושוב פעם ניסתה לירות עליהם כדורי אש.
אבל יואב עצר אותה.
היו שם הרבה תאים של כלא ובתא האחרון שבו לא שמר אף אחד – היו ההורים שלה.
היא רצה אליהם, אבל גילתה שלקחה את המפתח הלא נכון.
המלך עמד מאחוריה.
הוא לא שם לב והיא לקחה את כל המפתחות שלו.
ניסתה בכל המפתחות ובסוף הצליחה לפתוח את הכלא של ההורים שלה.
עכשיו רוני באמת הרגישה איך זה להיות בכלא וניסתה לשחרר כל אחד ואחד.
אבל המשרתים הפריעו לה.
בסוף המלך נכנע, שחרר את כולם, אבל אמר בתנאי אחד: שהיא לא תמשיך עוד לגנוב.
רוני הסכימה, המלך שחרר את כולם ואז המלך אמר לה: “מהיום אם תצטרכי משהו, אני אביא לך”.
רוני אמרה לו תודה.
ואז הם חזרו הבייתה וחיו באושר ועושר.
