אכזבה

אכזבה

מאת: נעם גלזר                                                                                                                              כיתה:ד’4

נועה והילי הן אחיות והן כבר לומדות בבית הספר, הילי בכיתה א’ ונועה בכיתה ג’.

יום אחד נועה והילי חזרו מביה”ס והופתעו לראות את אמא שבדרך כלל חוזרת מאוחר בערב יושבת על הספה. נועה נבהלה אולי אמא לא מרגישה טוב? אולי היא חולה? אמא ראתה שנועה נבהלה והרגיעה אותה:”באתי מוקדם כדי שאוכל לספר לכן משהו שתשמחו מאוד לשמוע אבל לפני שאספר לכן תורידו את התיקים שלכן ושבו על הספה”.

נועה נשמה בהקלה גדולה כשגלתה שאמא לא חולה, וגם מאוד הסתקרנה לשמוע מה אמא רוצה לספר לה ולהילי. “אז מה שרצינו לספר לכן ” פתחה אמא ” זה שמחר אנחנו רוצים לנסוע למלון בתל אביב ולבלות שם שבועיים” “יייששש” התרוממה הילי וצעקה ואז התחילה לרקוד ברחבי הבית. גם נועה שמחה: ” יישש” “נוסעים לבית מלון! נוסעים לבית מלון!” וככה הבנות רקדו עד שאמא הפסיקה אותם ואמרה:” יאללה בואו נלך לאסוף את אריאל ונתחיל לארוז!” הן הלכו לאסוף את אריאל אחיהן הקטן וסיפרו לו שנוסעים לבית מלון. אריאל בן השנה לא הבין על מה ההתרגשות אבל הוא הצטרף לשמחה.

כולם כולל אבא וחוץ מאריאל התחילו לארוז ואחרי כמה שעות של אריזה אמא אמרה:”בנות קדימה למקלחות!” והבנות רצו להתקלח עם שמחה בלב. אחרי שהילי נכנסה למיטה בחדרה הסגול היא חלמה איך יראה בית המלון שאליו יסעו ואיך יראו החדרים והאם היא תמצא שם חברות חדשות? גם נועה דמיינה בית מלון ענק על שפת הים וככה הלכו שתיהן לישון וחלמו חלומות מתוקים.

למחרת הבנות התארגנו בזריזות ויצאו החוצה. כולם נכנסו לאוטו אבא נהג אמא ישבה לידו ונועה, הילי ואריאל ישבו מאחור. כל הדרך הם שרו וצחקו ואת ארוחת הצהריים שלהם הם אכלו על שפת הים. כשהגיעו לבית המלון, אמא הסיעה את אריאל בעגלה שבסל שלה היו כמה תיקים קטנים של אריאל, אבא סחב את הלול ואת התיקים הגדולים והבנות סחבו את המזוודות הקטנות שלהן.

אבל בשער בית המלון עצר אותם הפקיד ולא נתן להם להכנס. אבא שאל:” למה? מה קרה?” והפקיד ענה: ” היתה גנבה במלון והמשטרה בודקת טביעות אצבעות ולכן המלון סגור עד להודעה חדשה” הוא הצביע אל עבר הכניסה שם עמדו כמה שוטרים וחזר לעמדה שלו.

כל המשפחה עמדה פעורת פה: היו גנבות במלון? משטרה? לא ככה הם דמיינו את החופשה שלהם…

אריאל התחיל לבכות “די, די” הרגיעה אמא ואבא אמר:” בואו נחזור הביתה”. באוטו כולם היו המומים ושקטים ופתאום גם הילי ונועה התחילו לבכות. הן כל כך רצו להיות בבית המלון עם כל ההפתעות! ועכשיו אומרים להן שגנבו שם?! ויש משטרה?!, איזו אכזבה… לאחר התיעצות קלה עם אבא אמרה אמא: “רוצים שנלך לים במקום למלון?” “כן” התעודדו נועה והילי ואבא פנה שמאלה ולפניהם נפרש הים במלואו! , הם חנו ואמא הוציאה את בגדי הים ומשחקי חוף וכולם נכנסו למים.

אבא צלל והביא להילי ונועה חופן צדפות בוהקות. וכשהוא יצא מהמים כדי לשכב קצת על החול הוא ראה אוטו גלידה והחליט להפתיע את הבנות! הילי ונועה יצאו מהמים וחיפשו בעינהן את אבא והנה ראו אותו מתקרב ובידו גלידות לכולם. בדרך הביתה אמא שאלה את הבנות: “התגברתן על האכזבה?” אך הן לא היו צריכות לענות כי ראו לפי החיוכים שעל פניהן שהן מרוצות.

 

                       הסוף!

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »