איש הגלימה

איש הגלימה

בבוקר גשום אחד בעיר הרחוקה חיפה.

היה גר איש. שאף אחד לא ידע את שמו.

אנשים כל בוקר ראו אותו ושאלו אותו ,איך קוראים לו?

והאיש לא רצה לענות. אז כל בוקר הם שאלו אותו “איש איש איך אתה מרגיש” ?

וענה: בסדר כרגיל. אזרחי חיפה ענו בחזרה: יופי ברוך ה’.

באחד הימים  משפחה בשם לוינדאוס עברה לגור בחיפה בשכונה של האיש

עם הגלימה. הילד ה-4 במשפחת לוינדאוס שקוראים לו דוד ראה את איש הגלימה ושאל:

אדוני, איך קוראים לך? אני פשוט חדש פה ואני לא מכיר פה כלום! האם אתה תוכל לעזור לי?

איש הגלימה עונה: אני לא יכול לומר איך קוראים לי! אף אחד פה בחיפה לא יודע איך קוראים לי, אז למה שאני פתאום ארצה להגיד לך את שמי?

דוד רץ משם בבהלה!

בערב באותו היום פוגש שוב פעם איש הגלימה אחד מילדי משפחת לוינדאוס והפעם זה

הילד השני ששמו נעם יצחק.

הפעם הם נפגשים בחנות גלידה, וגם נעם יצחק מתעניין באותו איש הגלימה אבל הפעם

הוא מתעניין רק בגלל שאיש זקן לובש גלימה ( והוא בכלל היה נראה בן 30 לא כזה זקן.) נעם יצחק ניגש אל איש הגלימה ואמר: הי מה קורה? אני נעם יצחק ממשפחת לוינדוס

ואני גר פה בחיפה עברתי לפה לפני מספר ימים.

איש הגלימה: אה באמת! בדיוק היום בבוקר דיברתי עם אח שלך דוד לוינדוס.

נעם יצחק: אה באמת? ועל מה דיברתם?

איש הגלימה עונה: סתם גם הוא שאל אותי איך קוראים לי. אה ואל תישאל

אני לא אגלה בחיים!

נעם יצחק: למה?

איש הגלימה אומר בפעם המאה והאחרונה (הוא מקווה) : ככה זהו וביי….

רגע חכה.

איש הגלימה: למה? גם אתה רוצה לחפור לי?

לא עונה נעם יצחק. לא ממש לא!

אז מה? שואל איש הגלימה?

נעם יצחק עונה: שתדע שאחי הבכור שהוא עכשיו בן 25 ויש לו כבר 2 ילדים מתוקים.

 שהוא היה בן 14 הוא לא ממש אהב את שמו או את הבגדים שהוא לבש( הוא לבש בגדי

כפר כי היינו גרים בכפר) אבל אחרי שאמא שלי ואבא שלי דיברו איתו הוא מיד שינה

את דעתו. ומהר מאוד עשה את הדברים שהוא לא אהב פעם.

איש הגלימה שואל: מה ההורים שלך אמרו לאחיך הגדול שהוא שינה כל כך

מהר את דעתו?

עונה נעם יצחק: סתם, רצית ללכת אז ביי.

איש הגלימה: לא לא אני מאוד רוצה לשמוע.

נעם יצחק: אה ושכחתי אתה יכול לקרוא לי ניח.

איש הגלימה: אוקי אפשר להמשיך?

ניח: כן כן

ניח: אז אני שמעתי ממש קצת. הם ספרו לו שהם בחרו לו את השם הזה בגלל שהם

 ידעו..

איש הגלימה : רגע איך קוראים לאחיך הגדול?

ניח: שמואל פז.

איש הגלימה: זה שם מאוד מיוחד. למה הוא לא אהב?

ניח: לא יודע. טוב אני ממשיך… אז הם ידעו שכשאחי יגדל הוא לא ירצה לוותר על השם שלו

וככה אני שמעתי..

איש הגלימה: אולי ההורים שלך באמת צודקים אולי כדי לי להישאר אם השם שלי…

ניח: אבל איך קוראים לך? נו בבקשההההה

איש הגלימה: טוב קוראים לי כוכב שלמה.

ניח: זה שם מדהים. למה וויתרת על השם המהמם הזה?

כי אני חשבתי שיצחקו עלי, ענה איש הגלימה.

ניח: נראה לך! אם אתה רוצה אני יכול לבוא איתך מחר בבוקר ולהודיע לכולם על השם

המדהים הזה שלך.

כן כן עונה איש הגלימה ( כוכב שלמה).

ניח: טוב אז מחר  פה בשעה 10:00 בדיוק.

ושניהם אומרים בי לאחד השני..

 

באחד הבקרים הגיע איש הגלימה לכרוז בחיפה וסיפר אני שם גלימה כדי להרגיש מלכותי.

ומאז הוא הוריד את הגלימה ונישאר עצמו ואף אחד לא היסס לדקה ותוך

שניות כל חיפה והשכונה חיבקו את כוכב שלמה ושמחו איתו.

איש הגלימה (נחמד)

סוף…