איל היה ילד חכם בן תשע. הוא היה נמוך לגילו והיו לו עיניים ירוקות ושיער חום. איל אהב לשחק כדורגל עם החברים בחצר בית הספר ובשעות אחר הצהריים. לאבא של איל קראו אבנר והייתה לו חנות מכולת שכונתית.
אמא של איל, תמר, הייתה אומרת כל יום: “איל, אתה צריך לעזור יותר לאבא בחנות במקום לשחק כדורגל כל היום”.
“איל” קרא אבא של איל “אני צריך עזרה”.
“אני כבר בא אבא” ענה איל.
איל נכנס לחנות ואבא שלו אמר לו “תסדר בבקשה את הקופסאות במחסן לפי גדלים”.
איל התחיל לסדר ופתאום ראה בפינת החדר עיגול קטן וסגול. הוא מצמץ והעיגול נעלם.
איל שפשף את עיניו, אבל העיגול לא חזר.
בערב איל היה שקוע במחשבות על העיגול הסגול. הוא חשב לעצמו “אולי זה היה שזיף שהתגלגל או סתם כדור שילד איבד במכולת”.
“איל” אמרה אמא “הגיע הזמן ללכת לישון”.
איל הלך לישון וחלם על העיגול הסגול.
למחרת בבוקר איל הלך לבית הספר. במשך כל היום הוא לא היה מרוכז. הוא חשב רק על העיגול הסגול. בהפסקה הגדולה הבקיעו לו 5 גולים. זה מעולם לא קרה לו.
בסוף יום הלימודים איל רץ למכולת של אבא שלו ונכנס ישר למחסן. העיגול הסגול חזר.
עכשיו הוא היה ממש גדול.
מתוך העיגול יצא איש בעל זקן לבן וארוך, תיק מגילות ומסר חשוב בפיו: “שלום. שמי זולטן השני. באתי ממורטדלה ואני זקוק בדחיפות ללוחמים אמיצים”.
קונה נכנס למכולת, ראה את הקוסם וברח מיד.
“מי הוא היה?” שאל הקוסם.
ואיל ענה “אתה נמצא במכולת של אבא שלי. זה היה איש שבא לקנות אוכל”.
“מהההה????” צעק הקוסם “אני זקוק ללוחמים. היכן אוכל למצוא כאלה?”
“בשדה הקרב” ענה איל.
“והיכן שדה הקרב?” שאל הקוסם “תוכל לצייר לי מפה?”
“כן” אמר איל וצייר מפה שמובילה לשדה הקרב.
“תודה” אמר הקוסם והלך.
כעבור 5 דקות הקוסם חזר עם 3 חיילים: אחד חזק, השני מהיר והשלישי חובש.
“ילד” אמר הקוסם “אני צריך גם אותך”.
“מה?” שאל איל “למה?”
“הנבואה העתיקה אומרת שילד יעזור לנו לנצח במלחמה” אמר הקוסם.
“נגד מי אתם נלחמים?” שאל איל.
“נגד הבלוקוס הנורא” אמר הקוסם בקול מפחיד ואיל הרגיש רעד עובר בגופו.
“בסדר, אני אבוא” אמר איל.
“יופי” אמר הקוסם “בואו, ניכנס לפורטל”.
וכולם נכנסו לפורטל.
אחרי כמה רגעים הם הגיעו למקום שומם. רק מערה גדולה הייתה מולם.
הקוסם הוציא כמה מילים מפיו והילה זוהרת יצאה מקצה שרביטו.
ההילה ריחפה לתוך המערה. נשמע רעש חזק ואחריו שאגה נוראית.
מתוך המערה יצאה מפלצת גדולה ומפחידה.
הקוסם צעק “אש!” והחיילים התחילו לירות על המפלצת.
אבל זה לא עזר.
הקוסם צעק אל איל “ילד, תעמוד בפתח המערה!”
איל פחד, אבל נשם עמוק והתקדם אל עבר המערה כמו שוער במשחק כדורגל.
הוא עמד בפתח המערה.
הבלוקוס הסתובב אליו והתחיל לרוץ לעברו.
הוא רץ ורץ ורץ ורץ.
התקדם לעבר איל ו…..
איל התעורר במיטתו מתנשם ומתנשף.
