איך התיידדתי עם חברי הטוב ביותר – מאת עודד נוימן כיתה ג1
בתחילת הלימודים בכיתה א’ כמעט ולא היו לי חברים. לא הכרתי כמעט אף אחד בכיתה וחיפשתי חברים לשחק איתם.
הכול התחיל ביום ראשון אחרי הלימודים. הוא הזמין אותי לבוא אליו ביום שלישי אחרי הלימודים, אמרתי כן להזמנה וחיכיתי שיגיע יום שלישי. ביום שלישי הגענו אליו, עלינו במעלית ובדרך חשבתי “מה אם לא יהיה לי כיף? מה אעשה שם כל כך הרבה זמן?” פתחנו את הדלת הלכנו לחדר שלו וראיתי כמה משחקים וצעצועים יש שם. הלכנו למטבח וביקשנו מאמו להוציא לנו את הפליימוביל.
ואז פשוט בנינו ועלה לשנינו רעיון, נעשה כאילו המשטרה סגרה את האזור ואי אפשר לעבור שם, ואז אנשים עברו שם וביקשו לאסוף את הילדים ממתחם הכיף בחלל. שיחקנו בזה כל כך הרבה זמן, עלה לנו רעיון שהם ישנו שם או אפילו יהיו ערים כל הלילה.
סיימתי את הביקור לאחר ארוחת הערב, ארגנו דברים לקראת הפעם הבאה. בסוף הערב הזה כבר הרגשנו חברים מאוד קרובים.
למחרת התחלנו לשחק יחד בכיף רב: שיחקנו בהפסקות, נפגשנו לאחר הלימודים וגם בימי חופש. ניצלנו את ימי החופש לעשות דברים מעניינים ומיוחדים. בעקבות החברות הזאת הכרתי חברים חדשים והתחלתי לשחק עם עוד ילדים בכיתה, ובעיקר שמחתי שיש לי חבר אחד מיוחד שאליו אני מרגיש קרוב ואיתו אני מרגיש בטוח.
למדתי שאפשר להשיג חברים בדרכים שונות, הכי חשוב להיפגש וללמוד להכיר אחד את השני.