איך הצלחנו להישאר
בהתחלה הייתה אזעקה ב 6:22 בבוקר נבהלנו ורצנו לממ”ד. מלא אזעקות היו בכל מדינתנו, אבא התגייס למילואים בכינו והתגעגענו… היינו עם אמא כל המלחמה, פחדנו מאד!
אחרי כמעט שנה! עשינו שיחת וידאו עם אבא במשך שעה ורבע, כל כך שמחנו לראות אותו דרך הטלפון, דיברנו ודיברנו ודיברנו על כל מה שהוא חווה ולמה הוא לא חוזר לבית עד שהיינו חייבים לסיים והכפתור כיבוי נלחץ, ניתקנו. כל יום התקשרנו אך לא יכולנו לדבר עם אבא, אמא אמרה שנתגבר ושנתחזק.
ראינו שגם לאמא קשה וניסנו להתנהג יפה כדי לא להקשות עליה.
התקופה עם החמס החלה להתפוגג והתחילה מלחמה עם איראן.
לצערי, הרבה בתים נפגעו קשות וחטופים רבים – ילדים ומבוגרים עדיין היו במקום בו אין מוצא.
פחדנו ולא הצלחנו לישון, דאגנו לאבא…
לאחר תקופה קשה ומאתגרת מאד בה היינו עייפים, פוחדים ודואגים אבא חזר סוף סוף בריא ושלם.
תודה אמרנו לה’, תודה שאבא חזר, תודה שעברנו את זה, תודה לאלוקי ישראל, עם ישראל חי.
