איזו עונה אני הכי אוהב?

ב”ה

היו היה עיר בשם זירונה. בעיר זו היה ילד בשם רוני והנה מגיעה עונת החורף ורוני החמוד אומר לעצמו “מה כיף בחורף? בכלל תמיד יורד גשם חזק, שלג, רעמים וברקים וגם ברד.

בקיץ יש שמש חמה והולכים לבריכות, לים, ועושים מלחמת השפרצות מים.

ואפילו הולכים לכל מיני טיולים כיפים ונחמדים.

לאחר כמה חודשים, זה הגיע.

“סוף סוף הקיץ בא. רוני התרגש נורא. הגיע הקיץ “. הוא קרא.

לאחר כמה ימים הבין רוני. שלא כל יום הולכים לטיולים, ולבריכות . ולא כל יום עושים מלחמות מים והולכים לים. רוני הצטער על זה שלא ניצל את החורף והאביב. ואולי גם חורף ואביב יכולים להיות כיפים ונחמדים. למשל, השלג. כן, השלג יכול להיות כיף. אפשר לבנות ממנו איש שלג יפה וגדול עם אף מגזר , וידיים מענפים.

וגם כשיורד שלג אפשר לצאת לרחוב ולשחק עם החברים במלחמת כדורי שלג.

ובאביב, אפשר לצאת לשדות ולהריח פרחים. לנסוע באופניים ברוח הנעימה.

רוני חשב לעצמו, “מזל שעוד מעט כבר יבוא הסתיו. בסתיו. נושרים עלים מן העצים. בסתיו קריר ולא קר כמו בחורף, ולא חם כמו בקיץ. לא צריך להתלבש עם מעילים ומגפיים מסורבלים.

או חולצות קצרות ודקות. שוב הגיע הסתיו. אבל הפעם רוני כבר פחות התאכזב.

רוני חשב קצת, איך זה יכול להיות שבפעם הקודמת זה הרגיש הרבה יותר מאכזב.

אולי בגלל שחוויתי את זה כבר? לא, לא יכול להיות אולי? אולי? אה, אני יודע! זה בגלל שאני כבר חשבתי על זה, חשבתי על איך אפשר להפוך כל עונה כמו בקסם למשהו טוב.

מאז עברו כמה חודשים והגיע שוב פעם החורף, אבל הפעם רוני לא התלהב יותר מידי, לא בגלל שבפעם הקודמת שהייתה עונת החורף והוא לא כל כך נהנה, הוא כבר חשב על זה, על הדברים שטובים בחורף ובכל שאר העונות.

הפעם זה היה בגלל שזה היה חורך לא כל כך קר כמו בשנה שעברה, לא ירד שלג וגן לא היו הרבה רעמין וברקים.

ואז רוני חשב לעצמו לא, לא, לא צריך להיות עצוב גם חורף בלי כל כך הרבה רעמים וברקים יכול להיות כיף!

למשל אפשר לצאת בחוץ עם מטריה ומעיל וגם מגפיים, לקפוץ בשלוליות.

אבל אחרי כמה חודשים שוב הגיע האביב ואחריו הקיץ וגם הסתיו ורוני גמר את כל השנה רק שהפעם זו הייתה שנה שמחה ומאושרת.

רוני החליט איזה עונה הוא הכי אוהב, הוא אוהב את כל עונות השנה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »