שלום! קוראים לי יוסי ויש לי חבר מאד מאד טוב, שקוראים לו דני. דני ואני הלכנו פעם למסעדה. היו שם הרבה דברים טעימים שאפשר לקנות וכמובן אחר כך לאכול. ראיתי בתפריט בשר קצוץ בתיבול פלפל ורוטב עגבניות, בתוספת כבד צלוי.
בקיצור, זה נשמע לי טעים, אז החלטתי לקנות את הבשר הקצוץ ברוטב. קניתי את הבשר, ברכתי וטעמתי את הטעימה הראשונה… ממממ…. קצת לא טעים. טעמתי שוב. עכשיו זה היה כבר ממש ממש מגעיל.
לא ידעתי שבשר קצוץ בתיבול פלפל ורוטב עגבניות, בתוספת כבד צלוי, יהיה כל כך מגעיל.
אני ברוב “חוכמתי” התחלתי לצעוק ולהתעצבן על כל העולם. צעקתי: “אני לא מרוצה!. תחזירו את הכסף שלי!”. כך השתוללתי וצעקתי על כל הסועדים ועל כל המוכרים והמלצרים. פתאום ניגש אלי חברי דני ואמר לי: “אל תדאג, אני אשלם על הבשר הלא טעים שקנית בטעות”. לא ידעתי מה לומר לו. פשוט הרגשתי שאני מתעלף. שהוא ישלם על הטעות שלי? למה? אני לא מבין. אבל חבר הוא חבר. דני שכנע אותי שהוא ישלם. בסוף דני הצליח לשכנע אותי שהוא ישלם במקומי. בסוף קנינו לנו פלאפל. אכלנו ויצאנו מבסוטים עד השמים. רק שאני הרגשתי משהו לא כל כך נעים. חבר שלי שילם במקומי. מה זה? למה?
החלטתי לגשת לדני ולבקש ממנו סליחה, על זה שהוא שילם מהכסף שלו, רק כדי שאני אהיה שמח. ראו איזה חבר. אה? כל אחד היה רוצה חבר כזה. נכון?
