אח שלי

                               אח שלי

רוב הסיפורים מתחילים ב…”לפני שנים רבות…”,או ב…”היה היה פעם…”,

קצת נדוש לא ?

ואני רוצה להתחיל קצת אחרת.

אספר לכם סיפור שמאוד חשוב לי ולדעתי גם אתם תגלו בו עניין.

הנה הסיפור לפניכם :

מתברר שיש לי אח ! עד גיל 9 לא ידעתי על קיומו של אחי ,חשבתי בתום שאני בכור ויחיד להורי .

לא הייתי מודע לעובדע ששנה לאחר שנולדתי , נולד לי אח , בנסיבות מאוד לא שיגרתיות ואפשר לומר נוראיות .

יום אחד סבתא שלי פנתה אלי והודיעה שיש לה בשורה חשובה לספר לי .

ממש הייתי סקרן , אבל המתנתי .

והנה הגיע היום , הגיע הרגע המיוחל…

סבתא ישבה מולי בארשת פנים רצינית ביותר , סיפרה וגילתה לי ברוגע מופלא :

“נצח נכדי היקר , יש לך אח בן 8 , האח הזה נחטף לחו”ל ע”י רבנית ידועת שם , כששהה עדיין בבטן של אמא  . ומיד עם היוולדו , נ מ כ ר ב- 250 אלף דולר לזוג חשוך ילדים !” נשמע הזוי , נכון ?

באותו הרגע התחוללה בי סערת רגשות.

הרי תמיד רציתי והשתוקקתי לאח , האם ה’ נענה לתפילותי ?

הייתי די מופתע , ברואשי התרוצצו מחשבות וספקות , אולי זו בדיחה ? אולי זה בלבול ? אבל , לא , מיד ביטלתי מחשבות אלו .

כפי שאני מכיר את סבתא שלי היא הרי אישה ישרה ואמינה , אז … אין מצב שהבשורה הינה בדיחה . 

אני מרוגש מאוד , מופתע , עצוב ושמח .

אט אט חילחלה הבשורה לתודעתי . מאוד התרגשתי וכל כך שמחתי על הבשורה שיש לי אח.

באותו רגע עלה בי רצון עז לפגוש אותו – את אח שלי .

הגילוי הוא ממש נס עבורי ! 

תודה לך ה’ – זעק ליבי , 

ואז התגנבו למחשבותי כל מיני תהיות – האם אנחנו דומים ? מה הם התחביבים שלו ? 

איזה שם העניקו לו ? והאם גם אחי ישמח לקראתי ?

אני מדמייו שכמעט בטוח רבים מבינכם קוראים יקרים , תוהים וחושבים שאני מספר סיפור דימיוני , ודאי אמרתם ביניכם לבין עצמכם : “הילד הזה מדמיין” .

אז , ממש לא . 

לצערי הרב הסיפור אמיתי לחלוטין ו…זועק לשמים .

משפחתי ואנוכי עדיין נאבקים במלוא המרץ בבתי משפט כדי להשיב את אחי החטוף אלינו , אל השורשים והמשפחה . 

עד עצם היום הזה אני מתקשה להבין כיצד בימינו הצליחו לחטוף תינוק ו”למכור” אותו מתחת לאפם של כל המוסדות והגורמים .

הרווחה וגם משטרת ישראל – אמורים להגן על האזרחים ולמנוע מעשים שפלים שכאלה .

אני נאנח בליבי תקווה ענקית שייעשה צדק וישיבו אילינו את אחי החטוף שאני כל כך כמהה ומשתוקק לראות אותו , לגדול ולחיות יחד איתו ולחוות חוויות ילדות כאחים .

לא נותר לי אלא להתפלל לה’ , לבקש ולהתחנן . 

ואתם קוראים יקרים , האם תצטרפו לתפילתי אבור אחי , 

שישוב אל הבית האמיתי שלו ב מ ה ר ה ?

 

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »