היא הביטה שוב בשמלה הלבנה שהייתה תלויה על דלת החדר.
בעוד תשעה ימים היא הולכת ללבוש אותה ולהתחתן עם לביא, שהיא כל-כך מחכה לבנות איתו בית.
נופר, סטודנטית שמנסה להגשים את חלומה להיות ‘אחות’ ובקרוב חלום נוסף יתגשם, חלום בניית הבית עם לביא.
אבל המלחמה קטעה את תוכניות החתונה הגדולה, חתונה עם הרבה אורחים ובאולם גדול.
בשביעי לאוקטובר פרצה המלחמה, מלחמת ‘חרבות ברזל’.
בהתחלה, נופר לא נתנה למלחמה להשפיע עליה כל-כך הרבה, כי היא רק רצתה כבר להתחתן.
אבל אז לביא התגייס ונופר, שהייתה באותו זמן אצל ההורים שלה, הרגישה עצב בלב, כי הבינה שכנראה החתונה תהייה מצומצמת ובמקום אחר, עם צלמים אחרים ולא כמו שתכננה. גם הרבה אנשים לא יכלו להגיע מרחוק.
בכל זאת, נופר ולביא הצליחו לקיים את החתונה בזמן המלחמה והיא הרגישה שהיא יפה עם השמלה הלבנה.
אך עדיין היה לה קשה, מכיוון שלביא עדיין היה מגויס, והיא נאלצה לחזור לגור עם ההורים שלה, במקום עם לביא. גם כי לא היה להם ממ”ד בבית וגם לא כיף לגור לבד.
מה שעזר לנופר להתמודד היו החברות שהיו באותו המצב, ההורים שלה והמשפחה, שתמכו בה, עודדו אותה, נתנו לה כוחות ועזרו לה להמשיך שגרת חיים בתוך כל הבלגן.
איזו שמחה גדולה הייתה, כשהבן הבכור של לביא ונופר נולד.
התינוק הקטן הביא איתו אור ושמחה לעולם ולא סתם קראו לו ‘ יגל ‘.
נופר, הופתעה לגלות את כל הכוחות שיש בה והיא הרגישה שהיא שונה בזכות כל מה שעברה- לבד, עם לביא בעלה וגם עם כל עם ישראל והיא רק מחכה להמשיך לבנות עם לביא את ביתם המשותף.
