נושא שנתי : דמות החמ”ד הרב יצחק הלוי הרצוג
אורו של הרב
דניאל ישב בספרייה, משועמם. הוא חיפש ספר מעניין לקרוא, אבל כל הספרים נראו לו משעממים. לפתע, עינו נפגשה בספר עתיק עם כריכה מוזהבת. על הכריכה הייתה תמונה של אדם זקן עם זקן לבן ארוך וחיוך חם.
“מי זה?” שאל דניאל את הספרית.
“זה הרב יצחק הלוי הרצוג,” ענתה הספרית בחיוך. “הוא היה איש חכם מאוד ,צדיק ורב חשוב.”
דניאל לקח את הספר והתיישב בקרן שקטה. הוא התחיל לקרוא, ועם כל עמוד התפעל יותר ויותר מהרב הרצוג. הוא למד על כל מעשיו הטובים, על חוכמתו ועל אהבתו הגדולה לעמו.
הרב הרצוג הקים בתי ספר, עזר לעניים והיה תמיד מוכן להקשיב לכל אחד. הוא היה מנהיג חכם ואוהב, שידע איך לאחד אנשים. דניאל הבין שגם הוא יכול להיות כמו הרב הרצוג, גם אם בדרך קטנה.
ביום למחרת, דניאל ראה חבר שלו בוכה. החבר שלו התווכח עם חברו הטוב ביותר והם לא דיברו אחד עם השני. דניאל נזכר בסיפור על הרב הרצוג, והבין שהוא צריך לעשות משהו.
“בוא ננסה לפתור את הבעיה ביחד,” אמר דניאל לחברו.
הם ישבו יחד ודיברו על מה שקרה. הם הקשיבו אחד לשני והבינו ששניהם טעו. בסוף, הם התנצלו אחד לשני וחזרו להיות חברים טובים.
דניאל הרגיש טוב מאוד עם עצמו. הוא הבין שהמעשה הקטן שלו עזר לשני חברים להתחבר מחדש. הוא הבין שהרב הרצוג היה צודק, ושהטוב שכל אחד עושה חוזר אליו פי כמה וכמה.
מאותו יום, דניאל התחיל לשים לב יותר למעשיו. הוא עזר לאנשים זקנים לחצות את הכביש, נתן אוכל לנזקקים והיה נחמד לכל מי שהכיר. הוא הפך להיות כמו מנחה: מאיר את הדרך לאחרים.
דניאל המשיך לקרוא על הרב יצחק הלוי הרצוג. הוא הבין שהרב היה לא רק מנהיג, אלא גם אדם פשוט, כמו כל אחד מאיתנו. הוא היה אדם טוב, שאהב את האנשים סביבו ועשה כל מה שיכול כדי לעזור להם.
דניאל הבטיח לעצמו שהוא ימשיך ללכת בדרכו של הרב הרצוג. הוא ידע שהדרך לא תמיד תהיה קלה, אבל הוא גם ידע שהיא תהיה משמעותית.
