אוכל של ה’
יום אחד הגיע משפחה חדשה לשכונה, זאת משפחה שאהבה לאכול רק ממתקים, כל הזמן ממתקים וממתקים.
למשפחה הזו היה היה אפילו ילד שלא אכל כלום חוץ מממתקים קראו לו שלמה אבל כינו אותו שלומק’ה.
שלמה יום אחד בא לחברו הטוב בנימין, ועברו שעות עד שסיימו את בית הספר. כשיצאו מבית הספר הלכו לביתו של בנימין. שלומק’ה בדרך שאל את בנימין מה אוכלים לארוחת צהריים, בנימין אמר אוכלים שניצלים, אורז וברוקולי.
שלומק’ה אמר לבנימין שהוא לא אוהב, אתה יודע שאני אוהב לאכול רק ממתקים.
אבל אין לנו ממתקים בבית, אמר בנימין לשלומק’ה.
אז אני לא רוצה לבוא אליך לבית, אמר שלומק’ה בכעס.
יש לי רעיון! לפתע בנימין קרא, אולי תבוא אלי הבית ותנסה לאכול אוכל בריא ולא כל הזמן ממתקים?
טוב, החליט שלומק’ה לנסות את העניין החדש.
שני החברים הגיעו לביתו של בנימין, ואכלו ארוחת צהריים חמה ומזינה.
בחדר של בנימין שלומק’ה אמר לו לפתע: תודה ששכנעת אותי לנסות לאכול ארוחה מזינה, עכשיו יש לי יותר כח!
מאז שלומק’ה משתדל לאכול רק אוכל בריא ומזין, אוכל של ה’, ושני החברים המשיכו להיפגש אחד אצל השני ולאכול ארוחת צהריים יחדיו.
