הילד הקטן מרדכי עומד במרכז השוק. השוק גדול, יש בו המון מצרכים למכירה שמסודרים בדוכנים, והרבה אנשים עוברים שם, קונים, בודקים את המוצרים, ובין כולם עומד הילד הקטן מרדכי ומוכר תורמוסים.
איש אחד גדול, חכם ועשיר בא לקנות תורמוסים, ומגלה שהמוכר הוא בעצם ילד קטן וחמוד! הוא שואל את הילד: “איך קוראים לך? בן כמה אתה?” הילד עונה לו: “שמי מרדכי ואני בן 11” “ולמה אתה מוכר כאן בשוק? למה אתה לא לומד תורה?” עונה לו מרדכי: “הייתי מאד רוצה ללמוד תורה אבל אבא שלי נפטר ואני צריך לעזור לאמא ולמשפחה שלי”.
כשסיים לדבר בא האח הגדול שלו ורצה לבדוק כמה כסף הוא כבר הרוויח מהמכירה. האח הגדול ביקש ממרדכי לשוב הביתה במהירות כי אמא מחכה לו, אמא צריכה את הכסף כדי לקנות בו מצרכים חשובים לבית.
מרדכי הזדרז אבל בדרך הביתה לא שכח לגשת לבית הכנסת שם חיכה לו הגבאי והגיש לו את שאריות הנרות שהצטברו בבית הכנסת במשך היום.
מרדכי הכניס את שאריות השעווה לשקית ורץ הביתה במהירות לעזור קצת לאמא לפני שיחשיך היום.
ובבית כשכולם כבר ישנים הוא מדליק נר ומתחיל ללמוד תורה לאור הנר, בחשק ובשמחה, בהתלהבות ובהתרגשות רבה!
וכדי שלא ירדם כל כך מהר הוא מכניס קוביות קרח לקערת המים וטובל את רגליו במים הקרים כדי להישאר עירני!
מרדכי הילד הצדיק לא רצה להפסיד את זמן לימוד התורה כשמכר את התורמוסים בשוק, ולכן ישב בלילה בכזאת שמחה כדי ללמוד!!!!
אפילו את הממתק הקטן שקיבל מהגבאי החליף בעד קובית קרח שתעזור לו להישאר עיני!
כמה כח ושמחה ואהבה היה לרב בלימוד התורה עוד מאז שהיה ממש ילד!!!
מתוך הספר: “אביהם של ילדי ישראל”/ נתנאל ובת אל אפשטיין
