אבא שלי מרגל

ב”ה

אבא שלי מרגל!

אולי לא תאמינו לי, אבל כל מה שאני אספר לכם הוא אמיתי.

שמי אושר ויש לי שני אחים – ערן ומשה.

יש לי כלב שמו לואי והוא חמוד.

גילי 11 ואני מקובל בכיתתי.

סוף שנה אין מה לעשות.

אושר: יש לי רעיון! בימים האחרונים אבא שלי כל הזמן לא בבית, הוא כל הזמן מתרץ תירוצים אני אעקוב אחרי אבא שלי. אני רוצה לדעת למה הוא לא בבית

 

למחרת אמרתי לעצמי – היום אני יוצא ל”מבצע אבא”, נכנסתי לחדר שלו והוא לא היה שם. יצאתי לחניה ורכב לא שם.

הייתי מבולבל וחשבתי לעצמי – למה הרכב לא פה?. בטח אבא לקח אותו. התקשרתי אליו והוא לא ענה, והתחלתי לכתוב יומן ובלילה לא הצלחתי לישון מרוב לחץ.

 

למחרת קמתי בשעה 5:30 ואבא שלי עדיין ישן. הסתתרתי מאחורי הרכב, וחיכיתי ואבא עדיין לא הגיע. אמרתי לעצמי, עוד קצת.

חיכיתי עוד והוא הגיע, לקחתי את האופניים ועקבתי אחריו.

  

 

של אבא שלי, ופתאום דרך מוכרת הופיעה ניסיתי להיזכר וזה צץ במוחי.

נזכרתי שזה הדרך לחבר הכי טוב שלי והגברתי את המהירות של האופניים שלי, וראיתי את הבית של החבר הכי טוב שלי, וראיתי את אבא שלי חונה ולא הבנתי למה הוא חונה בחניה של הבניין של החבר הכי טוב שלי.

ואז אבא שלי נכנס לבניין ולא הבנתי למה, עקבתי אחריו וראיתי אותו מדבר עם ההורים של החבר שלי אתם בטח שואלים איך קוראים לחבר הזה אז קוראים לו יונתן ולאבא קוראים יצחק

לקחתי את האופניים ונסעתי במהירות לבית שלי.

לקחתי את היומן וכתבתי: יומני היקר היום ראיתי את אבא מדבר עם ההורים של יונתן חבר שלי וראיתי את אבא מדבר עם כל הבניין ונסעתי עם האופניים לבית ואני יכול להמשיך לחקור אותו אני מקווה שהוא לא יגלה.

אבל יומני היקר תבטיח לי שאתה שומר את הסוד שלי ולא מספר לאף אחד אני סומך אליך מאוד.

פתאום ערן נכנס לחדר של אושר ושאל: למה אתה רצת לחדר שלך ומיד פתחת ספר  ואיפה היית? אושר: נבהלתי לא ידעתי מה לומר והתחלתי עם התרוצים: אאמ אני הלכתי לחבר ורציתי לכתוב ביומן ערן שאל: איזה יומן? אושר: מהיום לא אמרתי לך? אם לא אז מהיום התחלתי לכתוב יומן. ערן אומר: אוקי

בבניין…

 

חזרתי לבניין וגיליתי שכל התירים בחוץ לא הבנתי למה כולם מחוץ לבניין למה הם לא בבתים שאלתי את יונתן למה כולם בחוץ והוא אמר לי ששמו פצצה בבניין ואנשי ביטחון הוציאו את כולם ואת כל שאר אנשי הרחוב ויונתן אמר שמישהו פה ממש מוכר. מי שם פצצה? יונתן אמר: אני לא יודע אבל אפשר לשאול את אנשי הביטחון אושר אמר: אוקיי והלך לשאול שיקר אושר ורץ הביתה כאשר הוא מזיע ומתנשף וחשב: מי מוכר ליונתן ומוכר אולי גם לי?  אולי אבא? לא.

הלכתי למגירה שלי והוצאתי משם את היומן והתחלתי לכתוב: יומני היקר  רציתי להגיד לך שעכשיו חזרתי מהבניין של יונתן וראיתי שם את הרחוב מחוץ לבתים בגלל פצצה שטמינו ושמעתי מיונתן שיש שם מישהו מוכר יומן שמור בסוד.

 

 

בבניין…

חזרתי לבניין וראיתי שהכל יסתדר מזל אני יכול לספר לאבא.

 

בבית…

 

באתי לבא ואמרתי לו את כל האמת ואבא אמר לי הכל בסדר העיקר שאין פצצה! תודה אבא לילה טוב! ונתראה מחר חברה!

 

 

 

 

הסוף!