ב”ה מגישה: הני חורזבסקי
“אבא, יצחק רעב…”
יום רביעי ג’ בשבט.
ערב חמים ונעים לך יומני החמוד,
אתה יודע שבימי רביעי אני עושה קניות של אוכל וירקות,
אז היום בצהריים לאחר שחזרתי מה”בצפר” וכמובן אחרי שאכלתי והחלפתי בגדים, לקחתי את רשימת הקניות וירדתי לירקן,
כאשר הגעתי אל הירקן, שמתי לב שהמדפים בחנות יחסית ריקים, הפירות והירקות מועטים וחלקם אף היו חסרים.
היה חסר לי צבע בעיניים!
זה היה ממש מוזר! אני מכירה את אדון מזרחי הירקן, הוא ממש “מטפח” את החנות שלו, תמיד נעים לראות את כל השפע והצבעוניות של הירקות המסודרים, אז… מה קרה פתאום ולמה החנות נראית במצב ”ונהפוך הוא”?
הרי כרגע חודש שבט, עדיין לא הגיעה חודש אדר!
מה קרה לחנות הירקות של אדון מזרחי?
כל אחר הצהריים הרהרתי בשאלה הזאת, מעניין, אפילו קצת מפחיד, ואולי זה אמור להיות מצער?
אני לא יודעת וקצת חוששת,
אולי עדיף שאשאל את אבא שלי? כן, הוא בטח ידע לענות לי!
להתראות!
יום חמישי ד’ בשבט.
אחר צהריים טובים יומן קטן,
הלב שלי ממש רגוע עכשיו!
הבנת נכון, שאלתי את אבא, מה קרה לחנות הירקות?
אבא הושיב אותי על ברכיו, הרגיע אותי ואמר לי קודם כל שהכל בסדר ולא קרה שום דבר מפחיד או מצער לחנות של אדון מזרחי, וגם שהיום לפני השינה הוא יבוא לדבר איתי על זה.
אני כל-כך שמחה! כי אבא בדרך כלל עובד עד מאוחר, והיום הוא יחזור מוקדם רק בשבילי!
אל תדאג יומני היקר אני אספר לך ה כ ל ולא אחסיר ממך אפילו פרט קטן!
טוב, אמא קוראת לי לאכול, אז נדבר אחר כך! ביי!
יום שישי ה’ בשבט.
יומן מתוק שלי, כמו שהבטחתי, אני מספרת לך!
אבא התיישב על ידי במיטה והתחיל לספר:
בישיבת ”בני-אברהם” ניכנס המשגיח לאולם בית המדרש, עלה על הבמה ואמר:
בחורים יקרים, הסכיתו!
ר’ זושא מאניפולי היה לו עניין שמעולם לא ביקש שום דבר מבשר ודם, אם היה צריך משהו, היה אומר “ריבונו של עולם, זושא צריך משהו”, כאשר היה ר’ זושא רעב, היה פונה במילים פשוטות להשם: “אבא זושא רעב!” וכל פעם השם היה מזמן לו אוכל!
כך גם אתם יכולים לבקש מהקב”ה במילים פשוטות מהלב!
אחד הבחורים, יצחק שמו, שמע את הדרשה והפנים,
באותו ערב היה יצחק רעב, הוא ניזכר בדרשה וקרא בקול: ”אבא, יצחק רעב!” הוא האמין בליבו שהשם מקשיב לו. אחר כך הלך לישון ונירדם, למחרת בבוקר כאשר הקיץ יצחק משנתו, ראה ליד מטתו פס של עוגת שמרים טרייה וריחנית ועל יד העוגה היה מונח פתק בו כתוב: יצחק יקירי, בתאבון! מ”אבא”…
הכתב נראה לו מוכר, היה זה הכתב של המשגיח!
יומני היקר, התעייפתי מעט… נמשיך מחר בעז”ה
מוצ”ש, ו’ בשבט.
שבוע טוב יומן שלי, אני מיד ממשיכה!
לאחר ארוחת הבוקר רץ יצחק אל המשגיח וקרא בהתרגשות “מאיפה המשגיח ידע?” המשגיח חייך בחמימות ואמר: עכשיו תאכל את העוגה ובערב אענה לך על השאלה!
בערב, ניכנס המשגיח לבית המדרש והחל לספר: בכל ערב כאשר אני מסיים למסור את השיעור אני חוזר לביתי, אך אתמול היה לי עניין כל שהוא לסדר, לכן הלכתי דרך פנימיית הישיבה ולפתע שמעתי מאחד החדרים: ”אבא יצחק רעב”! לקח לי רגע אחד להבין מה קורה!
אולי אתם חושבים שזה היה במקרה, אך לא, זה היה בהשגחה פרטית!
הקב”ה החליט שזו הדרך לתת ליצחק את העוגה!
סיים אבא ואמר לי: יש בורא אחד לעולם והוא מנהיגו, ובתורה הוא כתב “וציוויתי את ברכתי” הקב”ה נותן לנו את כל צורכנו כאשר נקיים את מצוות השמיטה, ולכן כאשר אדון מזרחי שומר את השמיטה ולנו נדמה כי הוא מפסיד, עלינו לבטוח בקב”ה שהוא נותן לחם ליראיו ולשומרי מצוותיו!
יומני היקר, אני כל-כך שמחה שיש לנו ירקן צדיק! ושאנחנו זוכים לקיים בהידור מצווה כ”כ חשובה! את מצוות השמיטה!
