שלום, קוראים לי אורי, אני בן 8 ואני גר בחריש. יש לי 2 אחיות, נעה הגדולה ורוני הקטנה ואני באמצע.
אני רוצה לספר לכם סיפור על אבא שלי שבצבא.
הכל התחיל בסוכות של שנה שעברה, בבית, כשאבא שלי ואני (הייתי אז בן 7) בנינו את הסוכה.
אבא שלי ראה בטלפון שיש מלחמה ושהוא מתגייס למילואים. מאותו יום הוא הלך לצבא להגן על עם ישראל, ואני עזרתי לאמא.
גם אחיות שלי נעה ורוני נשארנו לבד ואבא היה בצבא. הוא נלחם יום ולילה ולא נח ואנחנו התגעגענו אליו מאוד. במהלך היום ראינו את אבא רק דרך הטלפון, בשיחות וידיאו, וכל חודש נפגשנו איתו.
אבל מול מי הוא נלחם? מול עזה, אירן, תימן, ולא רק אבא שלי נלחם גם עוד אנשים גיבורים כמוהו נלחמו.
זו הייתה מלחמה קשה, הרבה נפצעו, הרבה נהרגו אבל גם הרבה כיסחו: חיל השריון, חיל האוויר, חיל הרגלים, חיל הים, כולם השתתפו במלחמה. כולם הצילו נפשות ואבא חלק מהם. אני עזרתי לאמא כשאבא לא היה בבית, אבל לא רק אני גם אחותי נעה ואחותי רוני.
וקיבלנו המון המון (אני מוסיף המון) פינוקים. זה היה כיף מאוד!
אבל זה גם היה עצוב כי התגעגענו מאוד, אבל גם הייתי שמח שאבא שלי שומר על עם ישראל.
כשאבא חוזר לפעמים מהצבא הוא מספר לי כל מיני דברים שקרו לו בצבא, והוא הראה לי בוידיאו איך הוא
יורה ברובה, ולימד אותי דברים שלא ידעתי.
אחרי כמה ימים אבא חזר מהצבא ואמר “ניצחנו במלחמה”.
“יששש”, כולם שמחו.
