בס”ד
רק האמת מנצחת / אריק זרקו ה’1
מחנכת: חן פרץ
רכזת שפה: אורית רבין
חמ”ד תחכמוני בת ים
הכל התחיל בלילה שנולדתי…הייתה סערה ענקית בעיר שלי, מה שהוביל להפסקת חשמל.
אמא שלי די ילדה אותי בחושך מוחלט אפשר לומר. בבוקר שלמחרת, כשהיא ראתה אותי בפעם הראשונה באמת, אמא הייתה בשוק! היה לי שיער אדום בהיר, ג’ינג’י. שונה מכל המשפחה שלי. הרופא אמר שזה אפשרי כי לכמה מאנשי המשפחה הקודמים גם היה שיער ג’ינג’י. וכנראה זה גנטי.
אמא העריצה את שיערי, אבל האחים הגדולים שלי, אורי, ונתנאל היו תמיד מציקים לי לגבי זה.
פעם כשהייתי בן 5, הם באו אליי עם פלפל ממש חריף ואמרו שלאכול את זה מביא כוחות מיוחדים לג’ינג’ים. אז הכנסתי את זה מיד לפה שלי, וכמה שניות אחרי זה אמא לקחה אותי לבית חולים….
לגדול עם שני אלה, זה לשמוע כל דבר טיפשי, כמו “אמא מצאה אותך בפח שהיית תינוק, ההורים האמיתיים שלך הם חקלאי עגבניות…”
כשהייתי בכיתה ד, סבתא שלי נפטרה. אחרי ההלוויה, התגנבתי אל החדר שלה, ורגעים אחרי, אורי פתח את הדלת וצעק עליי! “תפסיק לבכות, היא אפילו לא הייתה סבתא שלך. כי אתה לא קשור אלינו”. זינקתי קדימה ותקפתי אותו ממש. כעסתי. אז נתנאל בא בריצה ומשך אותי משם בזמן שאני צרחתי: “אני כן אח שלכם! תגידו כן או שאתלוש לכם את הלשון!”
יום אחד הם קראו לי ואמרו לי שיש להם הוכחות: “אריק? אנחנו חושבים שאתה לא אח שלנו. תראה מה מצאתי במשרד של סבתא.” חשבתי לעצמי שהם עוד פעם עובדים עלי, אבל כשראיתי מה שהם הביאו לי, הייתי בשוק! אלה היו הדפים מהבית חולים, דפי אימוץ.
ברחתי משם והתפרצתי לסלון “את לא האמא האמיתית שלי?”.
כולם נראו המומים, כולל אמא. “מתוק, נדבר על זה מאוחר יותר.” אמרתי ” לא! אני רוצה לדבר על זה עכשיו!”. כשהיא ראתה את הדפים, היא נראתה כועסת. “אויש, עוד פעם האחים שלך מתחו אותך? אריק, הדפים האלה לא אמיתיים, כי אני לא אימצתי אותך.” היא חיכתה קצת ואמרה “אבל דבר אחד שנכון, אני לא האמא הביולוגית שלך”. ואמא סיפרה לי את הסיפור האמיתי, והוא היה שבלילה שנולדתי החליפו אותי בחושך עם התינוק של אמא. מיד רצתי לחדר וחשבתי לעצמי:” אורי ונתנאל צדקו עד עכשיו, אני מאומץ. כל מה שהם אמרו היה נכון. אני צריך לומר להם סליחה שלא האמנתי להם” ביקשתי סליחה מאורי ונתנאל ומיד עלה בראשי הרעיון לבדוק איזה עוד אימהות ילדו ביום הזה. בדקתי, והיה היה שם אישה שנראתה בדיוק כמוני. מיד חיפשתי את הכתובת שלה. עברו כמה שעות ומצאתי. הלכתי לכתובת, דפקתי בדלת, והאמא האמיתית שלי נראתה המומה. היא ישר אמרה: “איך מצאת אותי? ואיך ידעת שאני אמא שלך?” אמרתי לה: האמא הלא אמיתית שלי סיפרה לי את כל הסיפור.”
אבל התעצבנתי שהאמא האמיתית שלי הודתה באמת.
הלכתי לביתי ושאלתי: “למה לא סיפרת לי לפני זה את האמת?”. היא ענתה: ” זה מפני שיום לפני הלידה האמא האמיתית שלך אמרה שהיא תיתן לי מיליון שקל אם נחליף תינוקות. אבל כמובן התנאי הוא שאני לא אספר לך. היינו עניים באותה תקופה. אז נאלצתי להסכים.”
היא הייתה עצובה ואמרה “אבל אל תחזור אל האמא האמיתית שלך.” אמרתי לה שברור שאני לא אחזור.
מאז אנחנו, כל המשפחה, כולל האחים שלי חיים בכיף ואושר.
האמת תמיד טובה לדעת ונותנת הרגשה טובה.
