צעד קטן לשקר צעד גדול לאמת

מאיה מדואל
כיתה ה’
“עציון” תל אביב
יעל וידגורן
תל אביב

 

עוד יום יפה התחיל ואיתו ההרפתקה שלי...

כבר שנכנסתי בשער בית הספר קלטתי בזווית העין התקהלות סביב דנה,

מהר מאוד הבנתי שהיא שוב עושה מסיבה לבנות הכיתה,

הכי כיף להגיע למסיבה אצל דנה,

אבל הפעם לצערי דנה לא מזמינה את כולן.

חלק מהבנות שלא מוזמנות הן חברות שלי, ואני אצטרך לשקר להן, כל כך לא נעים לי...

בעודי מהרהרת בענין אני שומעת את דנה "אז את באה כן?"

"כן" עניתי... ותוך כדי כבר הצטערתי על זה.

בליבי חשבתי שלאט לאט הוריד אותה מהעניין.

ובנתיים החברות מרגישות שמשהו מתרחש מתחת לאפן והן שואלות...ואני לא רוצה לשקר

והאמת שהתלבטתי אולי בשביל לא לפגוע בהן כדאי שאשנה מן האמת.

עברו כמה ימים מועד המסיבה מתקרב..

אזרתי אומץ פניתי לדנה ושאלתי "למה שלא תזמיני את כולן?"

והיא בתגובה: "מה אכפת לך העיקר שאת מוזמנת!" ואז הוסיפה "את באה כן?"

שתקתי... בראש ידעתי היטב מה נכון לעשות. אבל בלב היו כמה קולות שדיברו ואני הקשבתי

קול אחד שאמר לי: "יהיה כיף במסיבה חבל שתפסידי...ודנה עוד עלולה להחרים אותך"

קול נוסף שאמר לי: "החברות לא ידעו שהן לא הוזמנו אל תספרי להן אז הן לא יפגעו"

ועוד קול: "את יודעת שבסוף זה יתגלה ואז מה? החברות יפגעו כל כך"

אבל היה קול אחד חזק וצלול שאמר לי:

"תהיי ישרה עם עצמך... ואת הרי יודעת מה את צריכה לענות לדנה כעת"

היי מה קרה לך? העירה אותי דנה מהרהוריי.. אז נראה אותך במסיבה כן?

"לא דנה, לא אגיע למסיבה. אהיה כנה איתך לא נח לי להגיע למסיבה כשלא כולן מוזמנות

סליחה דנה" אמרתי והתרחקתי משם לפני שאתחרט.

פתאום הרגשתי הקלה... היתי כל כך קרובה למצב שבו אעשה שקר בנפשי,

וברוך ה' החלטתי ללכת עם האמת שלי עד הסוף

זה לא היה קל זה היה צעד גדול עבורי...

צעד גדול לאמת!

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן