הייתי רוצה לספר לכם סיפור על סבתא שלי, אמא של אמא שלי, קראו לה סבתא יפה והיא אהבה אותי מאד ואני אותה, כל כמה ימים הייתי הולכת לבקר אותה, וכל שישי היא הייתה מכינה לי את המאכלים האהובים עליי, היינו מדברות, צוחקות והיא הייתה מסרקת אותי ועושה לי צמות הכי יפות, היא תמיד דאגה לי ושמרה עליי, כשהייתי בגן סבא שלי היה אוסף אותי ישר לסבתא לאכול אצלה צהריים , אני כל כך מתגעגעת לתקופה הזאת. כל יום בשעה ארבע היא הייתה רואה את הסדרה האהובה עליה, ואפילו שזה לא עניין אותי, הייתי יושבת וצופה יחד איתה, הייתי נוסעת עם סבתא לחופשות משפחתיות, היה לי כיף איתה הכי בעולם. היא נתנה לי את ההרגשה שהיא אוהבת אותי הכי מכולם, הרגשתי מיוחדת ואהובה.
עד שיום אחד סבתא שלי לא הרגישה טוב ולקחו אותה לבית חולים, אמא ואבא שלי היו מאוד לחוצים , אבל אני ואחותי רוני חשבנו שהיא תצא משם במהרה, כמו שאר הפעמים שהיא הייתה הולכת לבית חולים. אבל לצערי הרב סבתא שלי הייתה בבית חולים הרבה מאוד זמן, בערך כחודשיים. הרופא אמר שהיא לא תצא מהבית חולים, אבל אמא שלי לא גילתה לי אני הייתי שומעת אותה מדברת אם אבא שלי ועם ודודה שלי והייתי מאוד עצובה ששמעתי את זה.
יום אחד הלכתי לבקר אותה בבית חולים וראיתי שהיא הייתה במצב לא טוב , שוכבת במיטה עם מבט עצוב , וכשהיא ראתה אותי היא קצת שמחה, ראיתי זאת בעיניה , היה לי קשה לראות אותה במצב הזה, לא נרדמתי באותו הלילה , הייתה לי הרגשה רעה מאד.
שמעתי את אמא שלי מדברת עם דודה שלי בטלפון והיא אמרה שהרופא אמר שזה ארבעים שעות אחרונות של סבתא שלי, אמא שלי הייתה עצובה מאד, ובמיוחד סבא שלי ,תמיד אמרתי לאמא שלי שסבתא תצא מהבית חולים ושלא תדאג, תמיד הייתי כותבת בפתקים אבל המצב הידרדר , הייתי חולמת לעצמי שסבתא תצא אבל שהרופא אמר שזה השעות האחרונות שלה הייתי בהלם וכל כך עצובה .
יום אחד אני ואחותי התקשרנו לבדוק מה שלום סבתא ואבא שלי בכה בטלפון ואמר שהיא כבר לא איתנו , הייתי כל כך עצובה ולא הפסיקו לרדת לי דמעות מהעיניים.
בלוויה אני ואחותי לא היינו , היינו עצובות נורא , ואז ראיתי תמונה שאני מחבקת את סבתא שלי באירוע מסוים ,לקחתי את התמונה והדבקתי אותה ביומן וכתבתי את כל הדברים הכיפיים שהיינו עושות יחד.
אחרי מספר חודשים הלכתי עם אימי לקבר של סבתא, זה היה בתאריך יום ההולדת שלה, ניקיתי את המצבה עם אמא ושמתי עליה אבנים יפות, זה היה יום מרגש מאד ועצוב, כשאני מרגישה עצובה המורה שלי אמרה לי לקרוא פרק בספר תהילים לעילוי נשמתה, וזה באמת עוזר להרגשה שלי. היום אני יעשה הכול לעוד רגע קטן איתה ,חיבוק ממנה, נשיקות, ומילה טובה שלה, אני יודעת שהיא במקום הכי טוב שיש עם אמא שלה אבא שלה אחותה ואחיה , ושכבר לא כואב לה כלום.
