שלום קוראים לי דני אני גר בחיפה ובן 10, ויש לי חבר טוב שקוראים לו יאיר ואנו גרים זה מול זה. אני רוצה לספר לכם סיפור שקרה לי: ערב אחד יצאתי לטייל בפארק עם חברי יאיר, הפארק היה ריק למראה. ואז פתאום מבין השיחים יצא איש מוזר וברח בריצה מהמקום. אחר כך ראיתי מזווית העין שוטרים ומדבריהם הבנתי שיש פושע שברח מבית הסוהר, וכבר מחפשים אחריו שבוע. אבל לא הספקתי לשמוע את כל השיחה שלהם כי הייתי צריך ללכת הביתה ולישון מוקדם לפני הטיול שלנו למוזיאון. למחרת נסענו למוזיאון, וכשהגענו עשו לנו סיור, ולאחר מכן היינו יכולים להסתובב במוזיאון חופשי. אני ויאיר הלכנו ביחד ואז הגענו לחדר היפה ביותר במוזיאון. בפתח החדר מצאנו עקבות… בהתחלה הנחנו שלא ניקו את החדר הזה הרבה זמן, אבל אז כשעקבנו אחרי העקבות, הם המשיכו לאורך כל החדר והסתיימו בחלון. הסתכלנו בחלון וראינו את העקבות ממשיכות, אבל לפני שהספקנו לראות לאן העקבות מובילות, המורה אמרה שנגמר הטיול. בדרך חזור נסענו באוטובוס, ופתאום יאיר ראה בחלון האוטובוס איש שנראה חשוד וקצת הזכיר את האיש שראינו אתמול, הולך בריצה ובידו קופסה מוזרה. יאיר הספיק לצלם אותו לפני שהאוטובוס חלף. אחרי הטיול הלכנו ביחד לביתי, התבוננו שוב בתמונה, וזיהינו את האיש שראינו אתמול! לאחר מכן יאיר הלך לביתו, ואני נשארתי בביתי. כעבור זמן קצר אבי חזר הביתה וסיפר לי שבמשטרה מחפשים אחר איש שברח מבית הסוהר כי הוא ניסה לפוצץ מוזיאון, ועכשיו הוא מסתובב חופשי. לאחר שאבי סיפר לי התקשרתי מיד ליאיר וסיפרתי לו את הבשורות, והוא סיפר לי שגילה בזכות התמונה לאן פניו של האיש מועדות: לכיוון החורשה. החלטתי להתקשר למשטרה, וסיפרתי להם את מה שאני ויאיר גילינו, אבל הם לא האמינו לנו. אז החלטו למחרת אותו היום לצאת לחקור את האזור ואולי יהיו לנו עוד הוכחות. למחרת יצאנו לחורשה. החורשה הייתה ריקה, הקפנו את כל החורשה עד שהגענו לחלק הצפוני של החורשה, שם מעולם לא היינו. בינתיים במטה המשטרה המקומי, יו”ר המשטרה דיבר עם החוקר מר רשיו. מר רשיו אמר ליו”ר המשטרה: “אני לא מוצא כמעט ראיות, ולא מצליח לאתר את הפושע. חיפשתי בכל מקום במוזיאון, בחורשה, ועוד מקומות.” “אבל יש מקומות שעוד לא חקרת בהם?” שאל יו”ר המשטרה. מר רשיו השיב: “לא חיפשתי בוואדי”. בינתיים אני ויאיר המשכנו לחפש בחלק הצפוני של היער, זה היה מפחיד להיות במקום לא מוכר. ואז יאיר צעק לי: מצאתי מערה! . נכנסנו למערה ובתוכה גילינו כל מיני דברים ואז פתאום בקצה המערה גילינו תמונה של האדם שאנחנו חושדים בו ומתחת היה רשום שמו: מר רשיו. החלטנו לדווח על כך במשטרה. בינתיים באותו זמן צעד מר רשיו לכיוון הוואדי, ופתאום הוא מצא עקבות. הוא החליט לעקוב אחריהן, ואז פתאום הופיע מולו הפושע אותו חיפש ימים רבים! הוא אסר אותו באזיקים ואמר לו: “אתה בא איתי” והלך לכיוון תחנת המשטרה. גם אנחנו נכנסו לתחנת המשטרה. שוטר אחד שאל אותנו: “מה אתם צריכים”? ענינו לו: “מצאנו את הפושע שרוצה לפוצץ את המוזיאון!” הוא ביקש ממנו שנראה לו, ואז בדיוק נכנס החוקר רשיו… אמרנו לשוטר “זה הוא”! ואז הוא סיפר לנו איך החוקר עבד קשה לתפוס את הפושע, ואיך בסוף הצליח. צחקנו על כך שחשבנו שהוא בעצמו היה הפושע, והלכנו הביתה שמחים ומאושרים.
הרפתקה באמצע הלילה
הרפתקה באמצע הלילה זה היה ביום שני בערב בשעה 9:27. צרחה נשמעה מהבית של השכנים וזאת לא הייתה צרחה של שמחה. לא כל כך הבנתי