חופשת סקי / נתן בובליל
לפני חודש החלטנו שאנחנו טסים לסקי. עשינו בדיקת קורונה בלילה וחיכינו לתשובה שצריכה להגיע רק ב4 בבוקר. כל המשפחה שלי לא הצליחה להירדם כמעט כל הלילה.
אבא שלי כל זמן בדק אם יש תשובות, ואז אחרי המתנה ארוכה סוף סוף הגיעו התוצאות. כשאבא שלי הדליק את הטלפון הוא ראה שכל המשפחה יצאה שלילית. הוא הלך לכל החדרים והעיר את כולם ונישק את כולם, הוא אמר לנו שכולם יצאו שלילים ושאנחנו טסים. משפחתי ואני קפצנו משמחה עד התקרה! התחלנו להכין תיקים ומזוודות, ויצאנו לכיוון שדה התעופה. בשדה התעופה נכנסנו ל”דיוטי פרי ” הסתובבנו וטיילנו ואז הגיעה השעה שאנשי השדה תעופה הודיעו שהמטוס שלנו הגיע. למטוס קוראים ריינר. נכנסנו למטוס והתרגשנו ממש! כשהמטוס המריא מחאנו כפיים. כשהמטוס ממריא זה כמו לונה פארק. בזמן הטיסה אני ואבי שיחקנו במשחק מחשב, אכלנו מנה חמה, ישנו, ואז שיחקנו אני אחיותיי ואבי במשחק שאבא המציא. במשחק הזה אבא שלי צריך לצייר ואנחנו צריכים לנחש מה הוא מצייר. אחרי 5 שעות נסיעה נחתנו באיטליה בעיר מילאנו. עלינו על הסעה שהביאה אותנו למקום שמשכירים בו מכוניות. נסענו במכונית נסיעה ארוכה של כ 4 שעות כדי להגיע לאתר הסקי בצרפת. הגענו לבית של סבא רבה שלי מצד אמא. הבוקר הגיע ואתר הגלישה נפתח ב8:00 . כמו בית הספר. כל משפחתי ואני התלבשנו מאוד חם. אכלנו באגט לארוחת בוקר ויצאנו. כל בוקר הלכנו לחנות שקוראים לה ברשו. בחנות הזאת שוכרים ציוד לגלישה. עלינו על הרכבלים לראש ההרים, ומשם היינו צריכים לרדת. יש 4 רמות של מסלולי גלישה: ירוק – קל, כחול -בינוני, אדום-קשה, שחור-קשה מאוד. ביום הראשון אני לא כל כך זכרתי איך גולשים מפני שכבר 3 שנים לא גלשתי. ביום הראשון נפלתי הרבה פעמים, וביום הראשון אחותי נפלה חזק על הברך. בגלל זה אחותי לא יכלה לגלוש יום וחצי. ביום השני כבר פחות נפלתי הייתי כבר הרבה יותר טוב מהיום הראשון. וכל יום השתפרתי… ביום השלישי סבתא שלי נפלה גם על הברך ובגלל זה לא יכלה לגלוש עוד עד סוף השבוע. ביום שבת טיילנו והגענו לחוות סוסים בשלג, ראינו ברווזים באגם מים קפוא. להיות בשלג עושה לי טוב בנשמה! הלוואי שבירושלים יהיה שלג כל השנה!
