המחלה של אבא/ קארין אוחנה
חמ”ד אמונים גבעתיים
לפני כ4 שנים אבא שלי חלה במחלת הסרטן אני עוד הייתי בגן אז לא כל כך הבנתי מה זה מחלת הסרטן. בהתחלה חשבתי שמדברים על בעל החיים- סרטן.
אני עוד זוכרת שאבא שלי סיים את כל הטיפולים קנינו לו גביע והכנו לו כדורי שוקולד בבית.
ואני זוכרת שכאשר הייתי מחבקת אותו הוא היה אומר לי שאני המטען שלו, אני חושבת שהוא היה אומר לי את זה כי הייתי נותנת לו כוח .כשאבא שלי חלה הוא כל הזמן היה בבית חולים, כמעט לא ראיתי אותו. הוא תמיד היה הולך לבית חולים בבוקר וחוזר בערב.
אבל היה לנו ממש מזל כי הוא אף פעם לא ישן בבית חולים לפעמים אני כבר ישנתי ולא היה לי זמן לראות אותו, היו פעמים שדאגתי לו אבל אמא הרגיעה אותי. פעם לא ידעתי מה זה מחלת הסרטן והיום אני יודעת שזו מחלה שאפשר להחלים ממנה גם אם זה באמצעות טיפולים לא פשוטים
איך סיפרו לי את זה?
אני זוכרת שחזרתי מהגן וההורים שלי היו עצובים והם סיפרו לי שאבא שלי צריך לעשות טיפולים ושאני לא אוכל להזמין חברות הביתה למשך תקופה. אני הייתי עצובה ומודאגת. ממה שאני זוכרת האווירה השתנתה. בבית כולם היו עצובים, אחותי הייתה בצבא ולפעמים היא הייתה חוזרת כדי להיות עם אבא שלי. גם אח שלי שהיה בכתה י”ב היה לפעמים בא ללוות אותו לבית חולים, אבל רק אני ואח שלי השני שהיה בכיתה ו’ לא יכולנו ללוות אותו לבית חולים. אני זוכרת שהיו הרבה אנשים שבאו לבקר את אבא שלי. בני משפחה היו באים וגם חברים, דודים ובני דודים, אפילו דוד שלי שגר בצרפת בא עד לישראל כדי לבקר את אבא שלי להיות עם איתו והמשפחה. הדודות היו מביאות לנו אוכל כדי שיהיה יותר קל לאמא שהמשיכה לעבוד, ובו זמנית הייתה עם אבא שלי. ראיתי שלאבא שלי היה קשה לאכול ושהוא ירד במשקל ושהוא ישן הרבה והפנים שלו השתנו ואני למדתי הרבה מהמחלה :
- שאפשר להחלים מהמחלה
- שתמיכה ועזרה יכולה לעזור
- שלא לכולם נושר כל השיער
- שהרופאים בישראל הם מאוד טובים
אני הייתי רק בת 5 כשהתחילה לו המחלה, וכשאבא החלים עשינו מסיבת הודיה שיצאה בדיוק בסוף חג הפסח, הזמנו את כל מי שתמך במשפחה והיה ממש כיף והזמנו גם נגנים שינגנו בבית. הייתה אווירה כיפית ממש!
מאז שאבא שלי החלים הוא הפסיק לשתות קפה והוא התחיל לאכול בריא, היום הוא מרגיש מצוין, והוא ממשיך לטייל בעולם כמו שהוא אוהב, ולטייל עם המשפחה.
אני לא שמעתי על עוד אנשים שחלו במחלת הסרטן אבל אם למשהו יש חולה במשפחה אז צריך לא להילחץ ולהיות רגועים כי בסוף זה יעבור .הרב בקרמן ואשתו (הרב חב”ד של העיר גבעתיים) באו אלינו לבית ועשו שמח ורקדו. הם הביאו דולר של הרבי ורקדו בבית והיה ממש שמח ומרגש. ובסוף לכל סיפור אמיתי או לא יש סוף טוב כמו עכשיו- אבא שלי חלה במחלת סרטן והיה ממש קשה וכואב אבל בסוף יש סוף טוב. אז המסר הוא לא להיות עצובים כי הכל היה בסדר. אבא שלי אומר שצריך לשמור על הבריאות, לאכול בריא ולעשות פעילות גופנית ולא לחכות בשביל להיות חולה לסיום חשוב לי להגיד שגם אם קורה משהו שנשמע מפחיד צריך להאמין שיהיה טוב.
ממני קארין אוחנה
