הכלב האבוד

בועז קורן היילמן
כיתה ד’
נתיב זבולון
נאוה תמיר (מרמרוש)
מודיעין

דניאל בן העשר אהב מאוד כלבים. באחד מימי החורף דניאל חזר מבית הספר. היה זה  יום גשום וסוער מאד. רעמים רעמו וברקים ברקו ולדניאל היה רטוב וקר. לפתע פתאום דניאל הבחין במשהו שזז בשולי הכביש. הדבר התקרב אליו והסתבר שזה גור כלבים מיילל. הגור היה מסוג פודל בצבע שחור והוא רעד מקור והיה רטוב עד לשד עצמותיו. כשדניאל ראה אותו הוא ריחם עליו ולקח אותו לביתו. בביתו הוא הדליק מיד את התנור כדי שהגור יתחמם. הוא נתן לו עצם של עוף והשקה אותו במים. הכלב כשכש בזנבו בשמחה  וליקק את ידו. דניאל חיפש כדור וכשמצא מיד הביא לו. הכלב התלהב ושיחק בכדור לזמן מה.

דניאל ידע שכשאביו יחזור הביתה  הוא יכעס עליו מאוד כי אביו לא אהב כלבים.  דניאל ידע  שאמו תעזור לו כי גם היא אוהבת כלבים וגם אמו של  תחזור לפני שאביו יחזור הביתה. אמא של דניאל הגיעה הביתה ראתה את הכלב ומיד ריחמה עליו ואמרה שתעזור לו לשכנע את אביו להשאיר את הכלב

בשעה 4:30 אביו של דניאל הגיע הביתה. הוא ראה  את הכלב ומיד אמר בכעס: "תוציא את הכלב הזה מהבית מיד"! דניאל ואמו התעקשו לא להוציא את הכלב מהבית אבל אביו הכריח אותם. לבסןף דניאל הוציא את הכלב בעצב. במשך כל יום דניאל הכניס את הכלב אחרי שאביו יצא מהבית והחביא אותו. יום אחד אביו של דניאל היה עצוב כי פיטרו אותו מהעבודה. לפתע הכלב יצא ממחבואו ולקק את ידו ומאז אביו של דניאל הסכים להכניס את הכלב הביתה ולמד לאהוב אותו.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן