הילדה שהלכה לאיבוד

מימראן עדי
כיתה ב’
אוהל שלום
ענקי סמדר
גדרה

הילדה שהלכה לאיבוד

פעם הייתה ילדה שטיילה בשדה עם ההורים שלה. פתאום לא מצאה אותם וחשבה בליבה "אבא ואמא המסכנים, בטח הם דואגים לי".

היא מצאה אנשים ושאלה: "אתם יכולים לעזור לי?"

הם ענו לה: "במה?"

היא ענתה: "בלמצוא את ההורים שלי".

"בשמחה" הם ענו לה.

"תודה. קודם כל נחפש בשדה, אחר כך בגן השעשועים ואז נלך לבית שלי".

"אוקי" אמרו האנשים.

הם חיפשו בשדה ולא מצאו.

הם חיפשו בגן השעשועים ולא מצאו.

הלכו לבית שלה והדלת הייתה נעולה.

הם דפקו בדלת ואף אחד לא פתח ולא שאל : "מי שם?"

הילדה אמרה "המקום היחיד שלא חיפשנו בו בעיר זה חנות הצעצועים, אז בואו נלך לשם מהר לפני שהם יתחילו לדאוג!".

"קדימה" קרא אחד האנשים.

הם הלכן לחנות הצעצועים ופתאום הילדה מצאה את אבא ואמא שלה!

היא כל כך שמחה ורצה אליהם.

"אנחנו עושים לך הפתעה" אמרו.

הילדה חשבה: "איזה הפתעה זה יכול להיות?" ואז שאלה אותם: "למה לא לקחתם אותי?"

והם ענו לה: "אם היית באה איתנו היית מגלה את ההפתעה כי דיברנו מה לקנות לך".

"אז הייתם מדברים בלחש" אמרה.

והם ענו: "איך לא חשבנו על זה? ובכל מקרה למה שההורים יעזבו את הילדים שלהם? טליה צודקת".

והם התחבקו והלכו הביתה.

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן