החרם
לפני כמה חודשים הייתה חבורת ילדים מקובלת בכיתה ה’1.
היו בכיתה 22 ילדים ומתוכם 19 ילדים היו מקובלים.
ושאר הילדים לא היו מקובלים.
ויום אחד החליטו הילדים המקובלים לעשות חרם על הילדים הלא מקובלים.
על דניאל רני ויובל הבת.
רני דניאל ויובל הבת נפגעו ממש. הילדים המקובלים החליטו לפתוח קבוצה בלי רני דניאל ויובל הבת.
הם החליטו להתעלל בהם הילדים המקובלים החליטו שמחר ייקחו דלי עם קרח קפוא וישפכו עליהם.
למחרת דניאל רני ויובל הגיעו לכיתה ואיך שנכנסו נשפך עליהם דלי עם קרח ומים קפואים. דניאל רני ויובל החלו לבכות בלי סוף.
לאחר שנרגעו החליטו להתקשר להורים שלהם כדי שיבואו לקחת אותם הביתה באותו יום ירד גם גשם. ההורים של הילדים לא הבינו למה הם רטובים. הם שאלו אותם למה אתם רטובים? הילדים לא רצו להגיד להם שעושים עליהם חרם כדי שזה לא יגרום להם לצער אז כל אחד אמר להם משהו אחר. דניאל אמר שנרטב מהגשם,
יובל אמרה שנפלה על שלולית ורני אמר החלקתי על הרצפה. ההורים לא הבינו אחר כך ההורים של דניאל רני ויובל התקשרו אחד אל השני ושאלו האם גם הילד שלהם נרטב וחזר הביתה כולו מים? כולם ענו שכן ההורים חיכו שהילדים יחזרו הביתה כדי לברר מה קרה רני יובל הבת ודניאל הגיעו הביתה והאימהות שאלו אותם למה הם שיקרו הילדים אמרו להם שעושים עליהם חרם והם לא ידעו איך לספר להם את זה האימהות הצטערו לשמוע על זה ואמרו שידברו עם המורה שני. הילדים אמרו שלא צריך ושיסתדרו לבד, לילדים היה חלום להפוך גם למקובלים כמו כולם כי רצו שיהיה להם קצת חברים אבל ידעו שזה יהיה מאוד קשה כי אי אפשר להפוך למקובלים תוך שניה ואז הם החליטו שהם עושים טבלה עד שהם הופכים למקובלים. כל יום הם עשו משהו אחד שיקדם אותם להיות מקובלים ביום הראשון קנו בגדים של מקובלים. ביום השני הכירו חברים חדשים מקובלים וחמודים. וכך למשך כל החודש ניסו עוד ועוד דברים לאחר חודש כולם נהיו חברים גם של דניאל רני ויובל הבת. הילדים ממש היו שמחו שסוף סוף זה קרה הם לא האמינו שהפכו למקובלים. אבל נשארו רק 3 ילדים שלא היו חברים של רני דניאל ויובל הבת. לילדים שלא רצו להיות חברים שלהם קראו: שובל הבן שובל הבת ודני. הם החליטו לא להיות חברים שלהם כי חשבו שהם סתם טיפשים ומעצבנים. רק לא ידעו שכל מי שחבר של רני יובל הבת ודניאל הולך איתם להופעה של נועה קירל שובל הבן שובל הבת ודני ניסו להמשיך בחרם אבל לא צלח להם בגלל שהם היו ממש קצת. דני שובל הבן ושובל הבת נשארו לבד. אף אחד לא שיחק איתם, הם ניסו להחזיר אליהם את כל הילדים שעזבו אותם אבל לא צלח להם. לאחר כמה חודשים שובל הבן שובל הבת ודני הבינו שלא כדאי להמשיך להתנהג ככה אז החליטו ללכת לבקש מהם סליחה. הם אמרו שהם מצטערים שעשו עליהם חרם. דניאל יובל הבת ורני סלחו להם ואמרו להם העיקר שהבנתם שעשיתם מעשה נורא. עכשיו נחליט שאסור לעשות חרם יותר אף פעם ולאף אחד. כולם ביחד הסכימו לעסקה שהציעו וכך נגמר ספורנו.
