האותיות שברחו מן הספר

יום אחד, אמא אמרה לי בא גדי,היום אתה עולה לכיתה א’.לא אני לא רוצה, טוב אמרה, אמא אז תלך, לגן ותהיה עדין קטן,ולא תדע לקרוא או לכתוב אמרה אמא, ומהר גדי אמר, למה ללכת לגן? לא רוצה להיות קטן,אני רוצה להיות גדול, לדעת לקרוא ולכתוב אני רוצה,ללכת לכיתה א’, בכיתה א’ לומדים  וגם משחקים

בכל יום. אבוא לקחת אותך, ב2.

אבל אמא אם לא אמצא חברים.ואף אחד לא ארצה להיות חבר שלי?אמא אמרה אני בטוחה שהיה לך הרבה חברים. טוב כבר מאוחר אמר אבא.בא גדי,אקח אותך לבית הספר.בכיתה, גדי למד לקרוא,לכתוב.יום אחד גדי אלך לספריה ומה קורא?

בכל פעם שגדי מתחיל לקרוא, האותיות בורחות מן הספר ממש באמיתי.וגדי לא היה יכול לקרוא ואז גדי נזכר שלא אמר קריאת שמע אז מהר הוא אמר קריאת שמע וכל האותיות חזרו.

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »