אדון עולם

יום יום בבוקר השכם, היה אפשר לראות את ישראל צועד לעומק היער בידיו אוכל בפיו תפילה, תפילה

שיצליח בלימודים, שלהוריו יהיה טוב ושלכל עם ישראל יהיה בריאות.

על עוד דבר ישראל היה מתפלל, שיצליח להתפלל מתוך סידור, ישראל לא ידע קרוא וכתוב, למרות שניסה

ללמוד, בסוף תמיד האותיות התבלבלו לו ולא הצליח לקרוא.

הוריו עמי הארץ וגם הוא כך, אך נשמתו משתוקקת מאוד לשמוע דברי תורה, משתוקקת להתפלל וכך כל

יום היה צועד ישראל ליער.

הוא לא רצה ללמוד בגלל שהתבייש שלא יודע קרוא וכתוב אז כל יום הלך ליער, עם אוכל ביד ותפילה בלב

כדי למלא את שעות היום.

יום אחד, ישראל יצא אל היער כבכל יום אך בשונה מן הימים האחרים, היער לא היה שקט כתמול שלשום,

ומעובי היער בקעו צעקות רמות של מספר אנשים וקולות של מלקות ומכות.

ישראל רעד מפחד, מה הם הקולות הנוראים האלה?”. ישראל נאזר בעוז וגבורה לקח מקל עץ והלך בשקט

בעקבות הקולות.

שנתגלה אליו המחזה לא יכול היה לנצור דמעותיו , הוא ראה המון לסטים מסביב לקבוצת יהודים קטנה

וחלשה והשודדים מכים בהם ומפילים בהם חללים.

ישראל לא ידע מה לעשות, האם למסור נפשו בעדם ולעזור להם, או שיברח?

באותה שעה למעלה, מאחורי הפרגוד נשמע דיון בין הקב”ה למלאכים:

האם להציל היהודים ? הייתה עליהם גזרה והיו חייבים למות בשביל כפרת עם ישראל, אך פתאום נשמעה

התפילה של ישראל שהיה נוהג להתפלל בכל יום, “ריבון העולמים בבקשה שלכל עם ישראל יהיה נחת

בריאות שמחה פרנסה טובה וחיים ארוכים” , תפילה זו, תפילה שבאה מעומק הלב ריגשה את הקב”ה ואת

המלאכים ובזכות תפילתו של ישראל, נתנו לו הזכות להציל היהודים.

ישראל עומד מפוחד ורועד כולו מאחורי הלסטים ולא ידע מה לעשות.

הקב”ה באותה שעה העניק לישראל עוז וגבורה ולפתע מצא עצמו ישראל מכה בלסטים ומפיל מהם חללים

הרבה, היהודים התאוששו זה מקצת ועזרו לישראל להרוג הלסטים.

אחד הניצולים היה צדיק נסתר ובא לישראל ואמר “בני תפילתך היא זו שהצילה אותנו ואנו חייבים לך את

חיינו, האם יש דבר שאתה רוצה מאיתנו”, ישראל לא הסס ” כן , רבי, אני לא יודע להתפלל ואני רוצה

שתלמדני תפילה אחת מתוך הסידור שאוכל להתפלל לקב”ה !”.

הצדיק חשב מעט ואמר “כן בני, אני אלמד אותך תפילה אחת הנקראת אדון עולם וזו תפילה חשובה מאוד

בשבילך, אתה תוכל לקרוע שערי שמיים בשביל עם ישראל עם תפילה זו”

הצדיק לימד את ישראל תפילה זו ברכו והלך לדרכו.

מאז יום יום, אנו יכולים לראות את ישראל יוצא אל היער תפילה בפיו ודמעות של שמחה בעיניו .

“אדון – עולם”