ילדי הפעולה 2

אני לא מבין, זה חוזר יום אחר יום, כשאני הולך לישון החלון פתוח, וכמובן שאני מגיף אותו מכיוון שאסור ללכת לישון, כאשר החלון פתוח מטעמי בטיחות, וכך יום אחר יום. יום אחד החלטתי להתייעץ עם חברי, “ילדי הפעולה”, שאלתי אותם מה אני יכול לעשות? הם הציעו לי לארוב איתם בכדי לגלות מי הוא זה שפותח את החלון. סיכמנו שנפגש בשעה שתיים עשרה בלילה ליד בתי ברחוב חבצלת, בית מספר שלוש. בשעה עשר בלילה, כיוונתי את השעון המעורר שלי בעל המחוגים הזוהרים לשעה אחד עשרה וחצי בלילה. לאחר שעה וחצי של שינה עמוקה התעוררתי לקול הצליל הרועש של השעון המעורר, התלבשתי במהירות ויצאתי לפתח ביתי. הראשון שהגיע הוא יותם, לאחר דקות ספורות הגיע שלומי, לאחר מכן אחרון חביב, נתנאל. התחבאנו מאחורי כמה שיחי ורדים דוקרנים, שאלתי את נתנאל האם הוא הביא את החבלים בנוסף לפנס? הוא ענה ברור שהבאתי אותם, האם חשבת שאני אשכח אותם? אמרתי לו, לא, אבל נזכרתי שבמשימה הקודמת שלנו הוא שכח את הפנס . לפתע שמענו לחישה ארסית, “הרימו ידיים” קפאנו על מקומנו, כאשר אקדח נוגע בגבנו. בזריזות הרמנו את ידינו, מספר גברים חסונים קשרו לנו את הידיים ואת הרגליים, בנוסף את העיניים לאחר מכן הכניסו אותנו ,לחלק האחורי של טנדר. הוא החל לנסוע אל אפלת הלילה. אמרתי ליותם אולי אריאל יציל אותנו שהוא איחר למארב שנכשל החוטפים צעקו עלינו לא לדבר. הנסיעה המשיכה בשתיקה, לאחר שעה לפתע הטנדר עצר הגברים סחבו אותנו לבית נטוש הסירו לנו את הבדים מהרגלים ומהידיים ומהעיניים. הם החלו לחקור אותנו, ולשאול שאלות כמו: היכן אתם גרים? היכן אתם לומדים? ובני כמה אתם? באמצע מטר השאלות, נשמע סירנת משטרה מתקרבת, הגברים נבהלו. היה מישהו ששיערתי שהוא המפקד של הכנופיה, אותו האיש היה נראה בן חמישים ושש, עם אף פחוס ושער שחור הוא אמר לשאר האנשים שנכחו בחדר, הכניסו את הילדים למרתף של הבית. הכניסו אותנו למרתף ונעלו את הדלת. שררה אפלולית בתוך המרתף. לפתע נפרצה הדלת ונכנס חייל קומנדו, שלום ילדים אתם בסדר? הראשון ששבר את השתיקה, היה יותם הילד השקט והמבריק, אנחנו עדין בהלם מהאירועים שחווינו בשעות האחרונות. הוא שאל מה עם החוטפים? שאל שלומי את החייל, תפסנו אותם כאשר הם לא היו מוכנים, בזכות חברכם אריאל ענה לו החייל. לאחר מכן החייל התחיל לספר לאם את הסיפור, לאחר חמש דקות שנחטפתם הגיע אריאל ולא ראה אתכם, הוא התקשר למשטרה, וכך הגענו אליכם, גם בזכות העקבות של הטנדר. לאחר שעניתי לכם על כל השאלות, נחזיר אתכם הביתה, מכיוון שההורים שלכם מאוד דואגים לכם. מיד כשנכנסנו למכונית, כולנו נרדמנו. בסופו של דבר המשפט היה לאחר חודש ימים, וכל החוטפים קיבלו עשרים ושלוש שנות מאסר בנוסף עבודת פרך קשה נ.ב קלעתי בניחוש שלי ובאמת מתברר שחסן היה מפקד הכנופיה נ.ב. החבורה כללה עשרה במספר, אבל היא הייתה רשת גדולה ששמה “החתולים השחורים”.