הסיפור שלנו מתחיל במגרש המשחקים בשעה 12:33 לפי שעון ישראל כשיואב ודני שיחקו בכדורגל. דני בעט בטעות חזק מדי לשער והכדור עף ליער הסמוך. דני שהכדור היה שלו הלך להביא את הכדור שכבר התגלגל עמוק לתוך היער.
דני נכנס לחפש את הכדור ובדק מתחת לכול אבן ובצילו של כול עץ וליד כל שיח. כשהתקרב לאמצע היער ובדק באחד השיחים ראה שהשיח לא מחובר לאדמה, הוא נסה להזיז אותו ופתאום השיח זז ממקומו ומתחת לשיח התגלתה מערה עם פתח צר. דני שאהב מערות נכנס אליה מיד כשהוא ראה אותה. בהתחלה היא היתה צרה אבל עם הזמן היא התרחבה יותר ויותר . בסוף הדרך נראה פתאום חלל גדול מאוד עם הרבה עצים חיות ושיחים ממש כמו עולם תת קרקעי.
דני התחיל להסתובב בין העצים וליד השיחים, ופתאום משום מקום צץ חתול שזנבו פצוע. דני הסתכל על פצעו של החתול ולפתע אמר החתול: “אל תתקרב אלי!”. דני ההמום לא הבין איך החתול דיבר פתאום ולפני שהספיק להוציא מילה מהפה שמע את החתול אומר: “ג’ק בוא לכאן”. ואז הופיע תרנגול מרוט נוצות. דני שסוף סוף התאפס על עצמו שאל אותם:” למה אתם פצועים?” החתול אמר:” חבורת ילדים משכו לי בזנב” והתרנגול אמר: “הבעלים שלי מרט את נוצותי “.ואז דני שאל : “מה המקום הזה?” התרנגול ענה: : “מקלט לכל בעלי החיים שאנשים פגעו בהם”. דני שאל אותם: “כל בעלי החיים שכאן נפגעו מאנשים?!” שניהם ענו לו: “כן”. דני חשב כמה חיות נפגעו מבני אדם ואז נזכר שהוא רואה המון ילדים שפוגעים בחיות והצטער שלא אמר להם כלום, ואז שאל: “טוב לכם כאן?” החתול ענה: “אנחנו מעדיפים אור שמש אבל כאן אנשים לא פוגעים בנו לפחות”.
לפתע נזכר דני בכדור שבגללו הגיע בכלל למערה אז שאל: “ראיתם במקרה כדור מתגלגל כאן במערה?” התרנגול אמר: “כן”. דני שאל אותם: “תוכלו לעזור לי למצוא אותו?” החתול והתרנגול התייעצו קצת ואז אמרו: “כן”. דני אמר להם: “תודה” והם התחילו ללכת. ראשון הלך התרנגול כי הוא זה שראה לאן הכדור התגלגל. באמצע הדרך הופיעה חבורת עכברים. דני נבהל וכמעט ברח כי הוא פחד מאוד מעכברים, אבל התרנגול אמר לו : “לא אל תברח חכה רגע” ואז התרנגול אמר: “בלו בו לכאן!” והחתול שהלך כל הזמן בצד הדרך הופיע והבריח את העכברים. דני אמר: “תודה” והם המשיכו ללכת. אחרי הרבה זמן וחיפושים רבים בעומק המערה סוף סוף הם מצאו את הכדור. דני נתן לחתול לשחק בכדור כדי שיהיה לו כיף. כשעזב אותם הבטיח להם שהוא יעזור לחיות פצועות ויעיר למי שיציק לחיות.
דני שכבר ראה מרחוק את המגרש רץ אליו בשיא המהירות וכשהגיע למגרש שאל אותו יואב: “למה הלכת לכל כך הרבה זמן, בשביל לשכוח את הכדור ביער?” דני נזכר ששכח את הכדור כשהחתול שחק בו וצחק בשקט לעצמו.
ומאז דני עזר לחיות פצועות והעיר לילדים שהציקו לבעלי לחיים.
