זה היה בוקר רגיל. אני ישנתי במיטה ואמא באה להעיר אותי לבית הספר.
היא הדליקה את האור ואמרה: “בוקר טוב חמודה, קומי יש בית ספר היום”.
אני קמתי, צחצחתי שינים ואכלתי ארוחת בוקר אחר כך. אמא הסיעה אותי לבית הספר.
לא דימיינתי איזה יום זה הולך להיות…
לאחר הצילצול המורה הגיעה עם ילדה שלא היכרנו. כולם התפלאו ושאלו את המורה האם זו הבת שלה. המורה הסבירה שלילדה שעומדת לצידה קוראים תמי. והיא ילדה חדשה בבית הספר והיא תהיה בכיתתינו . המורה אמרה: “אני מקווה שתתנהגו אליה יפה, תכבדו אותה ושהיא תכיר חברות חדשות.
בהפסקה כולם רצו לחצר לשחק בכדור. תמי ישבה בצד והתביישה. לא היה לה מה לעשות והיא לא הכירה אף ילדה . אחרי זמן רב שתמי ישבה בצד היה צלצול וכולם עלו לכיתה. גם תמי עלתה לכיתה. היתה הפסקת אוכל וכולם הלכו לנטול ידיים .תמי עמדה גם בתור וכמה ילדים דחפו אותה ועקפו אותה. תמי לא יכלה לעשות דבר כי לא הכירה אף .אחרי שכולם נטלו ידיים ואכלו ובירכו המורה הגיעה וראתה את הפרצוף העצוב של תמי והחליטה לעשות משחק חברתי בכיתה. גם תמי השתתפה במשחק .פתאום אני גיליתי שהיא דווקא ילדה נחמדה וחמודה ושאנחנו אוהבות את אותם הדברים .אמרתי לה בשקט שהמורה לא תישמע, האם היא רוצה בהפסקה הבאה לשחק ולדבר איתי. תמי אמרה שכן.
אחרי זמן רב נשמע הצלצול, אני ותמי הלכנו לחצר ואמרתי לה ששמתי לב בשיעור שאני והיא אוהבות את אותם הדברים.
שאלתי אותה למה הם עברו לבית הספר הזה? איפה הם גרו קודם? והאם היו לה הרבה חברים?
מאותו יום אני והיא הפכנו להיות החברות הכי טובות ותמי הכירה עוד חברות חדשות.
אנחנו יושבות אחת ליד השניה בכיתה ומבלות גם אחר הצהריים לפעמים
איזה כיף להכיר חברה חדשה!
