כיתה ו' | כיתה | חמ"ד של עברית

ספור ישן

"אוף! כמה שיעורי בית יכולים לתת לנו?"

אמרתי לחברי הטוב, גיא כשפסענו לביתנו לאחר הלימודים.

קוראים לי רועי, אני בכיתה ו'

שלום לכם,

קוראים לי איילה.

עברתי חרם. אבל כשאני אומרת שעברתי חרם אני לא מתכוונת שעשו עלי, אלא שאני עשיתי חרם על

"זהו!! סיימתי!!! אני פשוט.... פשוט... מאושרת!!!!"אמרה עדי ופתחה בריקוד אושר מעורב בריקוד ניצחון. 'אמא בטח תהיה מאושרת ומרוצה לא פחות

זה הגיע, אני הרגשתי את זה מגיע.

גם חברותיי לגטו הרגישו זאת. עמדה מין הרגשה שכזאת באויר, אך לא יכלנו לספר

''הבנת הנשמע''

אוי לא...

לא ידענו שיש לך מכשיר שמיעה..

רגע ,רגע ,רגע בואו נחזור להתחלה....

קוראים לי רון ואני בן 12 ויש לי

יומני היקר,

אז כן, זו פעם ראשונה שאני כותבת יומן אני רוצה לספר לך משהו.. אבל לפני זה אני

"אין שום סיכוי !!!" אני ורועי צעקנו ביחד "אנחנו לא נוסעים !!!" צעקנו שוב והתחלנו לזרוק תירוצים בבת

"אין שום סיכוי !!!" אני ורועי צעקנו ביחד "אנחנו לא נוסעים !!!" צעקנו שוב והתחלנו לזרוק תירוצים בבת

בס"ד

השקט שלפני הסערה

כתבה : אלה אילוז

הכול היה רגיל עד ש...

שמי עדן ואני בת 13 מהוד השרון, זה היה לפני 3

תקציר הספר:

נגה מוצאת ברחוב מעטפה, מה יש בתוכה? איזה כישוף יש לתליון? למה היא מושלכת לבית הכלא? ומי יעזור