מזכרת בתיה בשמיטה

בס”ד

מזכרת בתיה בשמיטה שנת תרנ”ו

ביום שני ערב ראש השנה שנת תרנ”ו שנת שמיטה עמדה בפתח ובמזכרת בתיה באותה שנה שררה  מהומה  גדולה מה יעשו תושביה. שליחי ג’ורג’ המלך תלו שלטים  “חל איסור חמור על השבתת הקרקעות במשך חצי שנה ומעלה”  מי שיעבור על החוק ייענש בחומרה. כל אנשי מזכרת בתיה נרתעו ופחדו מהחוק אך לפתע צץ רעיון במוחם: נשמור את שנת השמיטה, נאמין בה’ וה’  יעזור.

הנשים  הלכו להדליק את נרות החג, הגברים הלכו לבית הכנסת לתפילה חגיגית והילדים שיחקו תופסת בחצר בית הכנסת. לאחר מכן חזרו הגברים מבית הכנסת וכולם החלו את סעודת החג. לאחר החג פקידי הברון רוטשילד באו לבדוק אם תושבי מזכרת בתיה עובדים אך להפתעתם הם גילו שאינם עובדים. הפקידים כעסו מאוד על כך הם איימו לסגור את בארות המים, את תלמודי התורה והמרפאות. תושבי מזכרת בתיה לא חששו מכיוון שבטחו בה’ בבית משפחת זבולון יצחק בן ה-5 חלה בשפעת קשה המצב היה ממש חמור.

לאחר איומים רבים קיימו הפקידים את איומם סגרו את בארות המים החידר והמרפאות.

לבינתיים בבית משפחת זבולון יעקב אבי המשפחה אמר לשרה אשתו: “שרה אין ברירה, אני נוסע לבית החולים ביקור חולים עם יצחק”. השיבה שרה: “יעקב ה’ יצליח דרכך, יהודי אף פעם לא לבד ה’ תמיד איתך בכל אשר תלך” יעקב ויצחק התארגנו ולאחר שעה קלה היו כבר בדרכם אל בית החולים. לפתע פתאום נחרד יעקב, העגלון שהסיע אותם ניסה להבין מדוע. השיב יעקב: ” הבט, חייל בריטי לפנינו מה נאמר לו?” השיב העגלון: אל תאמר שתושבי מזכרת בתיה היננו, אמור לו כי תושבי ראשל”צ אנחנו. החייל הבריטי התקרב, -ושאל: “מאיפה אתם?”. ענה יעקב “אנחנו מראשון לציון. החייל ענה “טוב אתם משוחררים”. אנחת רווחה השתחררה מהם לאחר אותו רגע מפחיד ומלחיץ. לאחר כשעה קלה, הגיעו לביקור בבית החולים “ביקור חולים. יעקב אמר ליצחק: “הגענו בוא תרד”. יצחק ענה: “א-ב-א מ-ה?”. לאחר רגעים ספורים הגיעו לפתח בית החולים. השומר אמר להם: “אתם משפחת זבולון?”. יעקב ענה: “כן, אפשר להיכנס?”. ענה השומר: “כן”. לאחר רגעים ספורים, הם פגשו רופא. הרופא שאל את הילד: “קוראים לך יצחק?”. “כן” ענה יצחק.

לאחר טיפולים רבים חזר יצחק לאיתנו. לבינתיים נגמרה שנת השמיטה ומשפחת זבולון עשו מסיבת הודיה לה’ !!!                                                                               

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »