הסיפור הבא הוא סיפור אמיתי, והוא קרה לסבא שלי כשהוא היה בן אחת עשרה. ההורים שלו לקחו אותו ואת האחים שלו לטיול והורידו אותו בתחנה

“יוסף! יוסף!” קול קרא מאחורי, וראיתי את מוישל’ה מגיח מבין עצי היער הסבוכים ,   מתנשם ומתנשף. “זה מכתב מאימך!” הוא אמר בבהלה, והביא לי דף

איך? איך זה קרה דווקא לנו? למה?…                                                                                            טוב ,בעצם אתחיל לספר מההתחלה. כי אחרת איך תבינו על מה אני מדבר.                                   אז ככה קשה לי לדבר

” די, למה דחפת אותי לרצפה?” “תינוקת בכיינית”.  נעמי היא ילדה שלומדת בבית הספר האייל בגבעתיים היא ילדה בלי חברות. ולמה אין לה חברות? תכף

“אני צריכה להגיש את הסיפור עד יום ראשון. אתם יכולים לעזור לי לחשוב על רעיון??”  שאלתי את המשפחה שלי בסעודת שבת.   האמת שכבר ביום

הרגשתי משהו מתקרב אלי, הלב שלי החסיר פעימה. “הצילו, הצילו!” צעקתי, אבל הוא לא שמע אותי… ידעתי שהוא לא ישמע אותי! הצל שלו היה כבד

    בס”ד                                                                                          אילת בשן, כיתה ו’  אפשר לתקן “די, נימאס לי להיות לא רצויה בבית הזה!” אמרתי בבכי, תוך כדי שאני רצה לחדרי. לא

בס”ד                                                                                  רות טסלר, כיתה ג’ החדשה בכיתה שלום קוראים לי אילה ואני בכיתה ג’. מחר היום הראשון ללימודים, כולי נרגשת במיוחד כדי לפגוש את החברות.

                     סוכת החיות       מר היה לרבי נריה שבוע לפני חג הסוכות.  למה מה קרה איתו אתם שואלים? הוא צם.  למה הוא צם?

  מעין קדוש כיתה ג2 המורה סימה פלס [email protected] נעם בנות רמות ,025869274                                                                         הרפתקאות החתול
                 פעם הייתה משפחה של חתולים שחורים- שני חתולים

אני רוצה לספר לכם על ילדה בשם סיגלית. סיגלית היא תלמידה בכיתת ג’1 –ילדה עצובה כי אין לה חברים. סיגלית אהבה לשחק כדורגל אבל בהפסקות

קסניה היא ילדה שעלתה עם הוריה מאוקרינה אבל אז אמרו לה שהיא צריכה להיפרד מהוריה, המטוס לא יכל לקחת את הוריה רק בסבב הבא. קסניה

עוברים דירהבר ושירה החברות הכי טובות הן תמיד יחד : בבית הספר, בחוגים בחופשות ובכל מקו ם.ובר ומשפחתה גדלו בעיר ב ית שמש ו לאחר

הכדור של עודד   פעם אחת היה ילד ששמו עודד! וזה קרה בחצר בבית של עודד, לעודד היה כדור והוא היה בצבע כחול ולבן. עודד תמיד

עוברים דירה/ איתמר יחזקאל “מתוקים שלנו אנחנו רוצים לספר לכם משהו חשוב! בקרוב אנחנו עוברים דירה” כך אמר אבא לשירה ואלרואי בדרך לבריכה בתחילת הקיץ.

הכל התחיל בשיעורי הבית, כשהמורה ביקש שנכתוב על מעלת הכנסת האורחים של אברהם אבינו ונספר איך אנחנו מקיימים מצווה זו.          

היה זה באחד מימי הקיץ החמים, ישבנו בבית אני ואחי, לפני שבת, וחשבנו כל אחד על הברמצווה והבת מצווה הקרבים לבוא. והתחלנו לתכנן, וכמו תמיד

בערב מוצאיי שבת לפני הלימודים, אודל ארגנה את התיק שלה, ובדקה שאין שום דבר שלא במקום, “אני מפחדת שאקבל בתעודה אפס” חשבה אודל לעצמה, לאחר

פעם אחת הייתה ילדה בשם נועה . נועה גרה בראשון לציון . יום אחד ההורים שלה אמרו לה:” נועה בחודש הבא אנחנו עוברים דירה לעיר

לפני שלוש שנים ליה, עמנואל ורוני שזאת אני ,הלכנו למכולת בכדי לקנות מצרכים לפסטה .כשהגענו להפתעתנו ראינו את עילאי הבעלים של המכולת מדבר עם הרבה

פעם היה ילד ושמו היה יוסי, יוסי גר בכפר מיליליו, יום אחד שמע יוסי על אי סודי שנמצא במקום רחוק, אי שעשוי כולו משוקולד. כל

רון, תורך לקרא בקול, עמוד 15 שורה ראשונה” אוי לא אני לא מאמין ששוב אני צריך לקרא.  מה המורה לא יודעת שקשה לי ? עכשיו

פעם היה כביש מהיר בתל-אביב והיו אנשים שעלו על הכביש המהיר ואנשים שירדו מהכביש המהיר. אז היה מישהו שבא והצטרף לכביש המהיר בתוך מכונית למבורגיני

פעם היה כלב וחתול. החתול שאל את הכלב אם הוא רוצה לשחק איתו והכלב ענה: “אחרי שאני אוכל ארוחת בוקר”.  כעבור זמן ארוך החתול שאל

עוברים דירה – כתב: אדיר תישבי פרק א’:המעבר   הורי משפחת כהן קנו בית במודיעין ולא ידעו אך לספר לילדים שלהם. לבכור קראו אריאל לבינוני

ההפתעה ליום הולדת   יום אחד שני האחים רוני ודורון הלכו לחנות משחקים. והביאו 50 שקלים כדי לקנות לאחותם דברים ליום הולדתה. הם חיפשו וחיפשו

מסופר על הפתעה שארגנו 2 אחים לאחותם לכבוד יום הולדתה ובסוף גם הם הופתעו.

שלום שמי נריה ואני לומד בבית הספר” אור חנן” (על שם חנן קלמנזון) בכיתה ו’ , ברצוני לספר לכם על מקרה שקרה לי . לפני

פעם אחת משפחה נסע לטיול בצפון, במהלך הנסיעה הארוכה היו נופים יפים ומרהיבים, המשפחה לא הפסיקה להסתכל עליהם. לקראת אמצא הנסיעה האח הקטן דן רצה

שמי תמר אני בת 12 ברצוני לספר לכם על מה שעברתי בשנה שעברה. בשנה שעברה התחילה מלחמה, מלחמה לא פשוטה עבורי. אני ומשפחתי גרים בדרום.

שלומית הייתה ילדה עיוורת, תלמידה בכיתה ו’ בבית הספר. החיים שלה לא היו פשוטים – הלימודים היו מאתגרים עבורה, הקושי הפיזי של להיות ילדה עיוורת

הסיפור מבוסס על סיפור אמיתי עם שינויים שלי על ילדה משדרות שהשתלבה בכיתתנו ברחובות בשנה שעברה. מלחמת חרבות ברזל נמשכת כבר שנה שניה ומשפחות רבות

היה הייתה פעם ילדה בשם ארבל,  שגרה במגדל גדול וארוך ,   הכל היה רגיל כל הזמן. היא הייתה קמה בבוקר, ועוזרת לאמא שלה , אמא

״בנות יקרות בעוד שבועיים נצא לטיול בדרום…” הודיעה לנו המורה ישר שנכנסה לכיתה. כולנו התרגשנו מאוד וחיכנו  בקוצר רוח ליום הטיול. יום קודם ארגנתי את

פעם בארץ ישראל בגן שנמצא ביבנה, הגננת סיפרה לילדים כמה חשוב לקרוא קריאת שמע בכוונה שלמה ,והגננת סיפרה לילדים סיפור על הרב יצחק אייזיק הלוי

נויה חזרה מעוד יום עבודה מפרך מצפה לראות את ילדיה בבית נקי ומסודר.  בעלה מאיר נמצא במילואים ואמור לחזור היום ולכן ביקשה נויה מילדיה שיסדרו

פעם אחת היה יער ובו בית קטן. בבית גרו סבתא ונכד. לסבתא קראו שושנה ולנכדה קראו יואב. סבתא שושנה סיפרה סיפור ליואב.  בואו והקשיבו לסיפור:

במרכז עיר , באחת מחנויות העתיקות, נמצאה אבן מסתורית. האבן, בצבעים של כחול וכסף, הייתה שונה מכול אבן אחרת . כשנגע בה אדם, היא החלה

לפני הרבה שנים הייתה חתולה לבנה וחתולה שחורה והן טיילו  ביחד והן ראו על הרצפה אוכל זרוק. וכך הן כעסו מאוד והן צעקו ברחוב מי

לזכרו של אל”מ יהונתן שטינברג הי”ד הכל התחיל בליל שמחת תורה שמחה שומעים את השירים ברקע ואף אחד לא ציפה למה שיקרה. יום למחרת ב6:30

היו הייתה ילדה שקוראים לה שירה. שירה הלכה לקנות עם אמא שלה תחפושת  לכבוד פורים ולא מצאו משהו ששירה אהבה. הלכו לחנות אחרת חיפשו וחיפשו

הי קוראים לי רון ואני בן 11 רציתי לשתף אתכם בסיפור שלי. “אבא אפשר ללכת לאודישנים של גיבורי על” שאלתי, “בשום אופן לא” אמר אבא,

לפני שנים רבות בשנת 1,200 ביבנה היה משפחה שקראו לה משפחת דור ולילד אחד ממשפחת דור קראו לו חיים דור הוא פשוט הלך לבית אחד

לפני שנים רבות הייתה משפחה. אמא ואבא עם ילד וילדה. לאחר שבוע פרצה מלחמה בכפר. פתאום צלצל הטלפון של האבא והאבא ענה. אחרי שניתק הוא

שלום לי קוראים רננה הורן ואני בבית ספר נועם בנות ברחובות. למחנכת שלי קוראים הודיה וחניש ואני רוצה לספר לכם את הסיפור שלי. באו נתחיל,

שלום לכם לי קוראים הדסה שטינמץ ורציתי לספר לכם על עולם הספרים אתם כנראה סקרנים לדעת מזה אז ככה נתחיל את הסיפור : איפה אני

פעם אחת הייתה משפחה – אבא , אמא , אחות שקראו לה שיר ועוד אח שקראו לו אורי ושתי תאומים אחד רון ואת הילה. המשפחה

שלום יומני היקר, התגעגעתי אליך מאוד. אני חייבת לספר לך משהו חשוב ומרגש. אוקיי אתה איתי? אז ככה הכל התחיל שהלכתי היום לסבא וסבתא ועזרתי

כיום בתקופתנו ישנה ילדה, ושמה שירה ילדה מיוחדת שלא משנה מה יגידו לה היא תמיד תלך בדרך שלה. יום אחד, יום לימודים רגיל, שירה יושבת

זה היה ביום שישי במלחמת “חרבות ברזל”, משפחת לוי נהנתה מהחופשה הקצרה שניתנה ליהונתן מהצבא. “גול!” צעקו יהונתן ועדי והחליפו ביניהם כיפיים.. ” שוב פעם

פעם אחת הייתה ילדה, שהייתה אוהבת מאוד לרכב על אופניים. היא כמעט, כל יום, הייתה רוכבת לבית הספר עם האופניים. פעם אחת, היא נתקעה בדרך

  בוקר אחד, בתחילת שנה, המורה לכינור נכנסה לכיתה ואמרה:״מי שרוצה לנגן בכינור צריכה להירשם לחוג כינור שבקונסרבטוריון.״ נעה מאוד רצתה לנגן בכינור ואז נעה

עוד יום, שאני קם בבוקר ורואה מהחלון את הכלב של השכן, הוא תמיד מעיר אותי !! ואני רוצה לישון!! אז אני צועק: “מה אתה נובח

בכפר קטן בשם מצ’ה באיתיופיה חיה לה משפחה יהודית קטנה, הורים וחמישה ילדים למשפחת מנגיסטו. יום אחד החלו לזרום שמועות על משפחות שמתכוונות לעלות לארץ

שלום, שמי דני, אני תלמיד בכיתה ג’, ואני רוצה לספר לכם  על משהו שקרה לי בשמחת תורה. זה סיפור עם קצת פחד, אבל גם עם

בכל יום, אני מאוד רוצה ללכת לגן חיות, כי אני מאוד אוהב חיות, אבל עוד לא הלכתי לגן חיות .יום אחד ,אמא אמרה לי שהולכים

היום בבוקר הגיעה לכיתה ילדה חדשה ושמה רותי,  המורה אמרה לקבל אותה יפה .  רותי בהתחלה לא רצתה ללכת לבית הספר, אבל אז בהפסקת הצהרים

הילדה הפחדנית היה הייתה ילדה ושמה נויה. נויה פחדה מאוד מחרקים וגם פחדה מעט מכלבים. יום אחד, אמא של נויה רצתה להכין ארוחת צהריים וביקשה

פעם היתה ילדה שקראו לה רחל. רחל היתה ילדה טובה מאוד.  רחל לומדת בבית הספר ‘נעם בנות’ שבעיר ירושלים בכיתה ב’. לאבא של רחל קוראים

היה היתה ילדה שקראו לה מיכל. למיכל הייתה חבורת ריקודים. יום אחד מיכל וטליה המציאו ריקוד חדש אבל לא הלך להם כל כך. הם כל

הכל התחיל בשמחת תורה התשפ”ד. אבא שלי גויס למילואים. בהתחלה לא כל כך הבנתי למה אבא נוסע בשבת ואז אמא הסבירה לי הכול. כעבור כמה

יום אחד יצאה אמילי מביתה לבית הספר . בדרך לבית ספר פגשה אמילי ילדה שהיא לא מכירה.אמילי שאלה אותה:” את חדשה בשכונה?” הילדה ענתה לה

  בכפר קטן בין כרמים ושדות… ככה כל סיפור מתחיל, אבל הסיפור שלי שונה. הסיפור שלנו מתחיל בבית שבו גרה משפחה ובה שלושה ילדים ושני

זה היה לילה עצוב. שמעתי את אבי ואמי מתכננים לקחת אותי ואת אחותי הגדולה חנה למנזר. ראיתי שזלגו מהורי כמה דמעות ,    אמא שלי

עִדּוֹ וּמֵיטַל קָמוּ מֻקְדַּם בַּבֹּקֶר וְהִרְגִּישׁוּ שֶׁהַיּוֹם יִקְרֶה מַשֶּׁהוּ מְיֻוֻחָד בְּבֵית סֵפֶר. הֵם הִתְאַרְגְּנוּ מַהֵר וְיָצְאוּ לְבֵית הַסֵּפֶר בְּשָׁעָה 7:00 בַּבֹּקֶר. הֵם כָּל כָּךְ מִהֲרוּ

ראש המוסד התלבט מה כדאי לעשות. הירדנים נלחמים בנו. אולי נשלח סוכנים? כן, נשלח סוכנים. הוא קרא לארבעה סוכנים: איציק, דקל, משה ואלי, ואמר להם

פעם הייתה ילדה בשם מיכל. בוקר אחד מיכל התעוררה וגילתה שאמא יושבת על המיטה שלה. מיכל שאלה את אמא: “אמא מה עושים היום?” אמא אמרה:

היה היה ילד  בן 9 וקראו לו עידן. עידן היה ילד מאוד סקרן. יום אחד עידן יצא לחצר שלו וראה כלב בצבע שחור עם שני

בוקר אחד המשפחה הלכה ללימודים וילד אחד היה חולה והוא עדין הלך לגן והוא הדביק כמה ילדים וכאב להם הראש והגננות התקשרו להורים שלהם וההורים

היה איש שקראו לו הורדקית. הוא היה היסטוריון. והיה ידוע כהיסטוריון שכותב דברים מענינים מאוד. הוא רצה לכתוב משהוא מענין על ההיסטוריה. אז היתה לו

שלום אני נעמי, למדתי כמה דברים על הרב הרצוג. הרב הרצוג נולד בפולין, עבר לאנגליה ואחר כך לצרפת. הוא היה הרב הראשי של אירלנד ושל

יום אחד רב אחד עולה לארץ ישראל רק לפני זה הוא לקח כמה ילדיםאחד מהילדים שהוא לקח היה יצחק הרצוג , יצחק עוד היה קטן.כבר

פַּעַם הָיָה אִישׁ וּשְׁמוֹ שְׁמוּלִיק, שְׁמוּלִיק הָיָה אִישׁ בּוֹדֵד מְאוֹד. שְׁמוּלִיק הָיָה מְאוֹד עָצוּב שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ חֲבֵרִים. יוֹם אֶחָד שְׁמוּלִיק הָלַךְ בְּרַחֲבֵי הָעִיר, וְהוּא

פעם אחת היה ילד בשם רועי, שהיה ילד עני ואכזר לב, הוא אפילו בשיעורים לא הקשיב. משפחתו שלחה אותו לגדול בפנימייה כי לא להם היה

היה היה איש צדיק שחי ברחוב הרצוג 36 בירושלים. כל היום הוא אהב לקיים מצוות, למשל הוא הביא לחיילים אוכל שבישל, כמו כן הוא אהב

פעם אחת לפני שנים רבות חיו להן שש נערות. אליזבת הייתה חוקרת בעלת תפיסה חדה ומהירה, מק מאוד גמישה, דקר טובה בחשבון, רוזה מדענית, ג’יין

פעם לפני שנים רבות, הייתה ילדה בשם ענן (קראו לה כך בגלל שהיא גרה בעננים). ענן הייתה ילדה חמודה, יפה, מתוקה, חכמה, אוהבת לעזור לאנשים,

יום אחד, בבית ספר פלא כיתה ב1 למדו בשמחה. בסוף השיעור היה צלצול וכולם יצאו בשמחה רבה להפסקה. הבנים הלכו לשחק כדורגל והבנות הלכו לרקוד

הכל קרה בכריסמס. בשנת 3452 היו שני ילדים שגרו באלסקה, בארצות הברית  ילד בשם מיקל וילדה בשם ריקי. שהלכו ביחד לסרט ובאמצע הסרט זרקו פצצה

פעם הייתה פעם ילדה בשם נועה.נועה הייתה עניה, נועה גרה בכפר שכולם היו עשירים חוץ ממנה.לנועה לא היו הורים, לא היו לה אחים ולא היה

פעם אחת הייתה בחורה ושמה היה אן, אן רצתה ילדה, יום אחד אן החליטה ללכת לבית היתומים.  אן פגשה שם את גלינדה “שלום לך אני

רציתי קודם לספר קצת על הרבנית. הרבנית שרה הרצוג ז”ל נולדה ברוסיה ועברה לגור בסקוטלנד. אחר כך התחתנה עם הרב יצחק זצוק”ל שהיה הרב של

פעם הייתה ילדה שלא הצליחה להירדם בלילה. ואז בבית ספר היא נרדמה באמצע שיעור שפה, היא הלכה למנהל ואז נשארה בהפסקה בכיתה, אבל גם שם

קוראים לי מישק ואני בן 7. אני גר במנזר בפולין. אני גר בלי הורים או אחים. לאם המנזר קוראים זלתה, היא לא כל כך נחמדה

בעירה רחוקה חיו פעם תאומים עומר ונועה.  נועה ועומר אהבו לטייל לקפוץ ולשמוח אבל הם הכי אהבו הרפתקאות, יום אחד נועה ועומר חזרו מבית הספר,

תמר הייתה ילדה מיוחדת ומצחיקה. הכרתי אותה כבר בגן, כשהייתה משתלבת בגן שלי.  תמר אהבה בעיקר לצייר ולשחק תופסת. היא הייתה מצחיקה מאוד. היא הייתה

גיא הוא בן 8, והוא גר בירושלים. לגיא יש 5 אחים ואחיות. הוא האח האמצעי. יש לו זוג הורים שהם בני 35.  גיא אוהב מאד

אז מה זה צליאק, אתם בטח שואלים? המחלה צליאק (או בעברית – דגנת) שייכת לקבוצת המחלות האוטואימוניות, כלומר מצבים בהם הגוף תוקף את עצמו. המחלה

לפני שנים רבות חיו שני אחים, אליה וארבל. אליה היה בן 40 וארבל בן 27. אחים טובים היו. יום בהיר אחד הציע אליה לארבל שילכו

היו היו פעם זוג נעלי בית, לאחד קראו ימין ולשני קראו שמואל. הם נולדו אצל יעקוב הסנדלר ומשם היגיעו לחנות הנעליים של ורד. הם חיכו

היו היה מסטר בתחפוסות. בכל פעם היה מתחפש בתחפושת אחרת, והפעם הוא התחפש לגנב כדי להיתגנב לסיפריה וליתפוס את הגנבים. בנתים בסיפריה הישנה, הגנבים גונבים

“עמוד דום! עמוד נוח! עמוד דום !..” שני, החיילת הצעירה, בכלל לא שמה לב להוראותיו של המפקד. היא הייתה שקועה כולה במחשבות . היא חשבה

מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה 2 כתבה: מאורי והב   פותחת מסעדה זוכרים אותי ואת החלום שלי להיות שפית אז זה קרה… ביום ראשון

לפני שנה בערך ההורים של שירה קראו לה ולאחים שלה לסלון וסיפרו להם שהם עומדים לעבור דירה לעיר חדשה. הם סיפרו לשירה שבבית החדש שלה

סיפור שתחילתו עצוב וסופו שמח ואופטימי

העלייה מפרס   סבא אברהם וסבתא חני נולדו בפרס, איראן של ימינו. הם נולדו בכפר בשם “קנגובול”. הם התחתנו ונולדה להם תינוקת בשם אסתר. כאשר אסתר

נושא שנתי : דמות החמ”ד הרב יצחק הלוי הרצוג אורו של הרב   דניאל ישב בספרייה, משועמם. הוא חיפש ספר מעניין לקרוא, אבל כל הספרים

השבלול הקטן שחיפש חבר כתבה: עלמא דיגורקר   פעם אחת, בשדה ירוק וגדול, חיה משפחת שבלולים שמחה ומאושרת. אבא שבלול, שהיה מאוד חרוץ ולכן נקרא

פעם אחת הייתה ילדה שקראו לה מיה. מיה גרה בצרפת, היא הייתה דתייה ושומרת תורה ומצוות. כל הסיפור הזה התרחש בחג העצמאות. מיה הייתה ילדה

שלום שמי אודל, אני לומדת בכיתה ו בבית ספר נועם באשדוד.  אני בת 11 וחצי ברצוני לשתף אתכם בסיפור חיי, הכל התחיל כשאמא שלי התחתנה