משפחת כהן והקורונה

משפחת כהן והקורונה
יום אחד הלכו משפחת כהן למסעדה, ופתאום השומר של המסעדה אמר להם בבקשה
לשים מסכה. משפחת כהן לא הבינה מה הוא רוצה מהם, הם כבר ה תחילו לחשוב שהוא
מדבר רוסית. השומר אמר להם שוב לשים מסכה.
הם שאלו “מזה מסכה”?
השומר הסביר להם מזה מסכה.
והם שאלו “ממתי החוק הזה לשים מסכה”?
“מה אתם לא יודעים שיש קורונה עכשיו”?
“לא. מזה בכלל”?
“קורונה זו מחלה נורא ית, מדבקת ומדביקה את כל העולם. חיבוק, נשיקה היא מדביקה.
וסתם שמדברים היא מדביקה בכל מקום היא מדבקת, בפנים בחוץ לא משנה א יפה נהיה
תמיד היא מדבקת. ואם מי שהו נדבק הוא צריך להיכנס לבידוד.”
שאלו משפחת כהן “מזה ב כלל בידוד”?
השומר ענה להם ” בידוד זה להיות בבית שבועיים בלי לצא ת ולעשות בדיקות קורונה וזה
ממש מעצבן. ומסכה גורמת שהאוויר של הפה והאף לא יצא ו החוצה וזה פחות מדביק.
הבנתם?” שאל השומר.
“כן”, ענו משפחת כהן . טוב, עכשיו נלך לקנות מסכות בשביל להיכנס למסעדה.
הלכו לקנות מסכות לכולם וחזרו למסעדה. פתאום הם רואים שעד שהם הגיעו למסעדה
היא כבר נסגרה והם התבאסו ממש.
הם התחילו לחפש מסעדה חלבית ולא מצ א ו שום מסעדה חלבית הם מצו רק בשרי. הם
אמרו טוב נלך למסעדה בשרית. נכנסו למסעדה ואכלו המבוגר וצ’יפס והיה להם ממש
טעים.
כשהגיעו משפחת כהן הביתה, ראו ששלחו להם בפל א פון שביום שלישי שהם היו עם
המשפחה מצד אבא היה בן דוד חולה קורונה.
עכשיו הם צרכים להיכנס לבידוד ולעשות בדיקת קורונה. נסעו כל המשפחה לע שות
בדיקת קורונה. בבוקר התקשרו להגיד להם שאחת הבנות שלהם, טל שני, מאומתת
לקורונה. הם היו צרכים להכניס את כל הכיתה של טל שני לבידוד. עכשיו הם צרכים
לעשות כל יום בדיקת קורונה כדי לראות אם הם נדבקו.
לאט לאט נדבקו כל בני המשפחה והם היו צרכים להכניס את כל הגנים ואת כל הבית
ספר לבידוד.
כדי להנעים את זמן הבידוד יום אחד הם הזמינו מתנפחים- מגלשת מים, וגן שעשועים בלי
מים, ביום אחר עשו אוהל בחצר. הם שיחקו ושיחקו והיה נורא כיף.
פתא ום הם מבינים שעוד 4 ימים פורים והם לא יצאו מהבידוד, הם מתבאסים ממש. אז
גם אם אנחנו חולים קורונה ובבידוד לא נורא הכול מה’ יתברך. יאללה בואו נמציא שיר
ויהיה שמח.
הכל מאת ה’ )במנגינת השיר “עם אחד שיר אחד”(
הקורונה כבר כא ן כמעט שנתיים
ואנחנו חולים קורונה
אך הפעם חג פורים מתקרב ובא
והב א סה היא יותר גדולה
]פזמון[
לא רוצים לא רוצים להיות בבידוד
ולהפסיד את יום התחפושות
אבל א בל זה לא נורא
נתגבר ורק נשמח כי הכול מאת ה’ היתברך.
ככה הם שרו ושמחו והיה להם ממש כיף. ביום של משלוחי המנות הם כבר יצ או והיה
ממש כיף. הם שמו תחפושות והביאו משלוחי מנות לכל החברים. נסעו לסבא וסבתא
לשבת והיה להם פורים הכי מטורף שהיה אי פעם. הם חזרו לבית הספר והיה להם תו
ירוק.
ביום חמישי יום אחרי שהם חזרו אמרו להם שילד מהבית ספר חולה קורונה והם לא היו
צריכים להיכנס לבידוד כי כבר יש להם תו ירוק, הם המשיכו ללכת לבית הספר והם
שמחו נורא .