מעשה שהיה בגמד קטן
היה היה פעם, גמד ממש קטן, שקראו לו אנטוני גרוסמן פיליפ השני, אבל כולם קראו לו פשוט ‘הגמד’. יום אחד חשב לעצמו הגמד “משעמם סתם לשבת על הספה כל היום בלי לעשות כלום, אני רוצה לצאת להרפתקאות!” אבל הוא היה קטן מדי להגיע להגה של המכונית שלו. (למה הוא קנה מכונית אם הוא לא היה יכול להגיע להגה שלה?!). בכל-מקרה, הגמד חשב, וחשב, וחשב, ואז צץ במוחו רעיון! הוא יבנה חללית, ויטוס לחלל! הרי הוא תמיד חלם להיות אסטרונאוט! הגמד התחיל לעבוד. קודם כל הוא היה צריך לאסוף את החומרים, אז הוא הלך למגרש-הגרוטאות (איפה עוד אפשר למצוא גושי-מתכת ענקיים?).
אחרי שהוא אסף את כל החומרים (זה היה קשה כי הוא היה רק גמד קטן והוא לא היה חזק מאוד), הוא התחיל לחבר את החלקים. כשהחללית הייתה מוכנה, הוא טס, אבל הוא לא חיבר את ההגה במקום הנכון, אז ההגה לא ניווט את החללית מספיק טוב. החללית טסה מימין לשמאל ומשמאל לימין עד שהיא נתקעה בחור-שחור ענק. הגמד רצה לצעוק “אוי לא!”, אבל מרוב בהלה הוא לא הצליח. החללית התפוצצה לאלפי חתיכות קטנות וגדולות, אבל הגמד עוד היה חי! וזה היה עוד יותר מוזר, בגלל שאי אפשר לנשום בחלל, והוא עדיין נשם!
בתוך החור-השחור לא היה כלום. ממש לא היה כלום! אפילו כוח כבידה לא היה שם!… אמנם הגמד לא ראה כלום אבל הוא כן שמע משהו. המשהו הזה נשמע כמו… נחש! הגמד לא הבין, “זה לא יכול להיות, בחלל אין נחשים!” הוא חשב. פתאום הוא ראה פרץ של אור. האור היה כל-כך מסנוור שהגמד כמעט התעלף! כשהאור הפסיק לסנוור את הגמד, הוא ראה חללית ירוקה שהיה בתוכה יצור מוזר. היצור היה בצבע כחול, ועל הלשון שלו היה ציור של דרקון. היצור אמר “בינדוניטו מינטנה קלוניטו” הוא עצר לרגע ואז הוסיף “עיחיני, ענימן עיחיני”. היצור נכנס לחללית שלו והוציא משם משהו שנראה כמו דג בגודל של תיק גב גדול, שם אותו על הצוואר ושוב אמר “ברכות, לא הרבה גמדים הגיעו לבקר במועדון השחור הנסתר הזדוני”. הגמד לא הבין “מהה?!” היצור הסביר: “המועדון השחור הזדוני הוא קבוצה של יצורים שנשאבו לחורים-שחורים כמו החור הזה”. הגמד שוב לא הבין, “מהה?!” היצור התלונן “דבר ראשון, לא קוראים לי ‘היצור’, קוראים לי ‘דרגינינג’ו ברקינפנד השלישי’, או בקיצור ‘דרב”ש’. דבר שני, גמד, אתה לא מבין כלום! צא מהחור השחור שלי!” הגמד הופתע “החור השחור הזה שייך לך??” ודרב”ש ענה “כן, כאילו דא!” והגמד שוב שאל “מהה?!” ודרב”ש ענה “חאלס! אין לי כוח יותר לשאלות שלך, צא כבר מהחור שלי!” והגמד ענה “בסדר, אבל, איך אני יוצא מכאן?” דרב”ש נראה מופתע ושאל “רגע, אתה לא יודע איך לצאת מכאן? חשבתי שרק אני לא יודע” הגמד ניסה לעודד אותו “בוא נהיה חברים!” ודרב”ש ענה “כן! ברור!” “אז למה אנחנו מחכים?” שאל הגמד “בוא נלך לעשות כיף!”
והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה…
הסוף!
