הָיֹה הָיוּ שְׁנֵי אַחִים שׁוֹבָבִים שֶׁקָּרְאוּ לָהֶם יוֹסִי וְחַיִּים. הֵם גָּרוּ בְּיִשּׁוּב קָטָן בַּצָּפוֹן שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ מוֹרֶשֶׁת. יוֹם אֶחָד הֵם נָסְעוּ לְטַיֵּל בְּקָרָווָאן בַּדָּרוֹם. בַּדֶּרֶךְ הֵם רָאוּ הַרְבֵּה חַיּוֹת יָפוֹת. טִיְּלוּ בְּעֵין גֶּדִי, יָם הַמֶּלַח וְגַם בִּמְצָדָה. בַּלַּיְלָה הֵם חָנוּ בַּחַנְיוֹן הַקָּרָוָואנִים בְּמִצְפֵּה רָמוֹן. יוֹסִי וְחַיִּים אָסְפוּ עֵצִים לְתַפּוּחֵי אֲדָמָה וּמַרְשְׁמֵלוֹ.
בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁהֵם שִׂחֲקוּ בְּמִיטַּת הקוֹמוֹתַיִים וְהָיוּ עֲיֵיפִים מֵהַיּוֹם הֶעָמוּס, הֵם שָׁמְעוּ בְּכִי שֶׁל יֶלֶד. יוֹסִי וְחַיִּים הִתְגַּנְּבוּ הַחוּצָה וְרָאוּ יֶלֶד בּוֹכֶה. הַיֶּלֶד בָּכָה כִּי הוּא לֹא מָצָא אֶת אִמָּא שֶׁלּוֹ וְגַם קִבֵּל מַכָּה. יוֹסִי וְחַיִּים רִחֲמוּ עַל הַיֶּלֶד הַקָּטָן וְשָׂמוּ לוֹ פְּלַסְטֵר עַל הַפֶּצַע. הֵם הָיוּ עֲיֵיפִים מְאוֹד אֲבָל לֹא עָזְבוּ אֶת הַיֶּלֶד הַקָּטָן עַד שֶׁמָּצְאוּ אֶת אִמָּא שֶׁלּוֹ. הָאִמָּא הוֹדְתָה לָהֶם מְאוֹד. יוֹסִי וְחַיִּים אָמְרוּ לְאִמָּא: “עָזַרְנוּ לוֹ כְּמוֹ שֶׁהָיִינוּ רוֹצִים שֶׁיַּעַזְרוּ לָנוּ אִם הָיִינוּ הוֹלְכִים לְאִבּוּד.
זֶה מְלַמֵּד אוֹתָנוּ אֶת מִצְווֹת :”וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ”.
