הקול המוזר
“מה זה הקול הזה? ” שאלתי את חברותי. “האם אתן שומעות אותו?” “כן,” הן אמרו לי.
הלכנו עוד קצת ואז עוד פעם הקול המוזר. הסתכלתי עם חברותי לאחור, לקדימה וגם לצדדים ולא ראינו אף אחד. כל זה היה בחורשה יפה מאוד ושם שמענו את הקול המוזר הזה.
כאן מתחיל הסיפור, זה היה באחד הימים אני הילה וליאל הלכנו בחורשה היפה ופתאום מה זה, מה זה הקול המוזר הזה? אני וחברותיי נבהלנו נורא, הסתכלנו ולא ראינו דבר ופתאום מה זה ראינו את הרב קוק זצ”ל בכבודו ובעצמו ואז הבנו שהיה זה הרב קוק זצ”ל שדיבר איתנו.
הרב קוק זצ”ל המשיך ללכת אך פתאום נעצר ואמר:” אינני מבין מדוע בארץ הקודש של עם ישראל אין אחדות. האחדות זה הדבר העיקרי בעם ישראל ובכלל בארץ ישראל.” הקשבנו לדבריו ואז פתאום הרב קוק זצ”ל אמר לנו: “אתן בנות עם ישראל תוכלו ללמד הרבה אנשים מזו האחדות .” ולפתע נעלם לנו. לי ולחברותי היו עוד הרבה שאלות על קצה הלשון אך התאפקנו ולא שאלנו.
לאחר יום קמנו בבוקר ובבית-הספר בהפסקה קבענו להיפגש בחורשה היפה שהיינו בה אתמול ופגשנו את הרב קוק זצ”ל והחלטנו לשאול אותו את כל השאלות שעמדו לנו על קצה הלשון. נפגשנו במקום בו קבענו להיפגש בבית הספר אך פתאום בלי שום הודעה מוקדמת ראינו לנגד עינינו את הרב קוק זצ”ל! לא הבנו מה זה לרב קוק זצ”ל יש רוח הקודש או נבואה שהוא יודע שאנחנו רוצות ללכת אליו? שאלנו את הרב קוק זצ”ל איך הוא יודע זאת והוא אמר לנו: “בנותיי, זה לא שיש לי רוח הקודש או רוח נבואה אלא שכל יום אני יוצא לטייל פה בחורשה היפה הזאת.”
שאלנו אותו האם אפשר לשאול אותו כמה שאלות והוא ענה לנו ואמר שבשמחה.
שאלנו אותו מה שלומו ואיך זה להיות הרב הראשי. הוא ענה לנו שהוא מרגיש טוב ברוך ה’ ושלהיות רב ראשי זה דבר מיוחד עבורו מכיוון שהוא אוהב את כל עם ישראל ואת לימוד התורה.
כמו כן, שאלנו אותו איך הוא מרגיש לאחר שהוא הקים ישיבה? והוא ענה לנו שבשבילו התורה היא כמו דבש ולכן למרות כל הקשיים להקים ישיבה הוא עשה זאת כדי שלימוד התורה הקדושה לא ייפסק ועד היום יושבים ולומדים בישיבת ‘מרכז הרב’ שהוא הקים תלמידים רבים.
לפתע נזכרנו במה שהוא אמר לנו אתמול על האחדות ושאלנו אותו איך נוכל ללמד הרבה אנשים על האחדות? והוא ענה לנו שבבית הספר אנו יכולות לשתף חברות במשחק, יכולות לעזור למי שצריכה עזרה, יכולות לפרגן אחת לשנייה ולשמוח בשביל אחרות שקיבלו מתנה שגם אנחנו רצינו ולא לקנא בהן. נדהמנו מן התשובה, “את כל זה אנחנו צריכות לעשות?” אמרנו אחת לשניה “איך נעשה זאת?” בלילה לא הצלחתי להירדם מכיוון שחשבתי כיצד אוכל לקיים את דברי הרב.
בבוקר, בבית הספר אני וחברותי ניסינו לחשוב איך לעשות זאת. חשבנו וחשבנו עד שמצאנו רעיון.
החלטנו שנתפצל ושכל אחת תעשה משהו שהיא מרגישה שהיא יכולה ומסוגלת לעשות בכדי שתהיה אחדות ולאחר מכן נספר אחת לשניה מה עשינו ונחשוב איך אפשר להעביר את זה הלאה.
לפתע עלה במוחי רעיון מיוחד וכך אמרתי לחברותי: “בהפסקה בבית הספר נעשה הצגה המלמדת על האחדות ” וכך עשינו. הרבה בנות התאספו סביבנו וביקשו מאיתנו להמשיך ולעשות את ההצגה עוד פעם. וכך העברנו את המסר של האחדות להרבה מאוד ילדות והן העבירו את זה הלאה.
